משמרת בסימן של סגר קפדני

07:00 מחסום ריחן
במגרש החניה העליון שקט וריק. נשמעות רק נביחות של כלבים. 
השער הצהוב  באמצע המחסום סגור. שומרי המחסום מתארגנים לעבודה, הטרנזיטים שהביאו אותם למקום עבודתם עדיין בחניה. אחד מהם, שנראה חשוב, אומר לנו שאם נלך אל השער – יפתחו אותו. עברנו בעדו כאשר הוא נפתח לכבוד לוחית צהובה שהגיעה מכיוון הגדה. עברנו.

במגרש החנייה התחתון עומדים כ- 20 אנשים מהגדה שאינם מורשים לעבור: סגר!!! רק בעלי ת"ז של תושבי מרחב התפר מורשים להיכנס למרחב התפר.
פועלי השטיחים (מאזור תעשייה שח"ק) מספרים שהם עובדים סביב השעון, כולל ביום כיפור ובכל הסגרים שהיו בעבר. אבל היום לא. היום, מי שנכנס לטרמינל נשלח אחר כבוד לאחור. תושב יעבד (גדה), שהוא בעל סופרמרקט בברטעה (מרחב התפר) מבכה את הפסדי סוף השבוע.
עוד אנו מתקשרות למת"ק – מוניות אוספת את הפועלים המסורבים וחוזרת אל הגדה. אחד הממתינים רוצה לבקר את אחותו החולה מאוד בברטעה. יש לו אישור חקלאי, אבל גם הוא אינו מורשה לעבור. ש' החייל במת"ק טוען שהוא חדש, אינו מכיר את הנהלים ואת הגזרה ועם זאת הוא מבטיח שיברר ושיפעל. ואכן לאחר הפצרות נוספות, הגיע מחסומאי עם עוד אחד דובר ערבית, שהסביר שבעל המפעל צריך היה לארגן אישורים מיוחדים לסגר זה. הוא אוסף תעודות זהות מהאנשים ולאחר כרבע שעה מחזירה אותן מחסומאית אחרת, ומסבירה שהיום עוברים רק תושבי ברטעה, מורים, ו"הומניטרי" (מה זה?). פועלים לא! ושהבוס ידאג לעתיד.
ערכנו לאורחת שלנו סיור מקיף במקום. בטרמינל – עמדת מ.צ אחת היתה מאוישת. על הקיר ממול ראינו תמונה. מרחוק קשה היה לזהותה (מונה? פיסארו? …. אולי בעתיד תפתח שם גלריה לממתינים).
מגרש החנייה העליון ריק מנוסעים וממוניות. אין מכוניות בתור להיכנס לגדה.
 
 08:25 הגענו לשקד.
השער פתוח לרווחה. סטודנט עובר. חקלאי, שרגיל לעבור עם הטרקטור שלו, אינו מורשה להעבירו היום. בנו, שגר באום ריחן, עובד במשך השבוע בשח"ק ובשבתות בא כדי לסייע לאביו. הוא מחכה לידנו ומבקש שנברר. שוב שי מהמת"ק. הוא אינו מבין היכן אנו עומדות ומאין או לאן רוצה הטרקטור לעבור. "מהצד שלנו? מהצד שלהם?" מבקש מספר ת"ז של האבא לבסוף חוזר עם תשובה שאי אפשר, שהכל בשל הסגר, הסגר יוסר בערב וממחר כל הסדרים (או כל הסגרים) ישובו להיות כשהיו …
אינשאללה.

 09:00 עזבנו