שיח’ סעד
שייח’ סעד, יום רביעי, 14.6.06, בוקר משקיפות: יהודית א., אורה א. (מדווחת) 07:00 ג’בל מוכאבר ברחוב נראים תלמידים רבים בדרכם לבתי הספר. מתברר, שבתי הספר המקומיים קשורים לרשת החינוך הישראלית ולכן עדיין לא סיימו את שנת הלימודים, בעוד שבבתי הספר של הרשות כבר החלה חופשת הקיץ. שייח’ סעד חיילים רבים עומדים ברחבת החנייה ובאוהל המוצל שליד החסימה. בקרבת המעבר עומד אדם מבוגר שבידו רשימה שמית של תלמידים שצריכים לגשת הבוקר ב :10 לבחינת- בגרות. הוא משוחח בטלפון ומשתדל להשפיע על מישהו שיאפשר לתלמידים לעבור ולהגיע למקום הבחינה.אנחנו עוברות וניגשות אל אנשים ונשים המצטופפים ליד הבתים הראשונים. לא הרשו להם לצאת. על הארץ מונחים שקי ירקות שהנשים קיוו למכור בשוק. מספרים לנו שלפעמים שולחים את המבקשים לצאת מכאן ל”מעבר הזיתים”. נהג מכונית שזגוגיתה הקדמית שבורה, מציע לנו ‘טרמפ’ למקום שממנו רואים את הדרך ל”מעבר הזיתים”. אנחנו נוסעות אתו בכביש גרוע, תלול, היורד באופן חד, זקוף כמעט. בזמן הנסיעה הוא מספר לנו שהזגוגית נשברה כשנזרק עליו רימון הלם. אנחנו מבחינים במכונית חונה שגם היא נפגעה מרימון. הנהג מספר שהוא עבד ב”מעלה אדומים”, ושילם 1000 שקל עבור רישיון העבודה, אבל העבודה שם הסתיימה. הוצעה לו עבודה בירושלים, אבל אין לו רישיון כניסה לעיר. הרישיונות ניתנים רק לבני 35 ומעלה ואף כי הוא כמעט בן 35, חסרים לו 4 חודשים, סירבו לתת לו רישיון. אמרו לו לבקש שוב בעוד ארבעה חודשים. יש לו ילדים ואין לו אפשרות לפרנס אותם. מצבו קשה. גם נהגים אחרים, שאנחנו פוגשים כשמכוניתנו נעצרת ברחבה שעל שפת ואדי עמוק, מתלוננים במרירות על המצב. כולם מחכים למכונית הנראית במרחק רב, יורדת לוואדי מההר שממולנו ואמורה לטפס עד הרחבה ולהוריד כאן את נוסעיה. מספרים שב”מעבר הזיתים” שולחים אנשים, המבקשים להיכנס העירה, למחסום שייח’ סעד וכשהם מגיעים הנה בדרך הקשה הזאת, לא נותנים להם לעבור. צעיר אחד צועק שהוא כועס, “זעלן”, מאד ומספר שבשלוש בלילה ניסו פועלים לעבור לג’בל מוכאבר דרך הגבעות, אבל חיילים שארבו להם שם, תפסו עשרים אנשים, עכבו אותם שעות רבות ולבסוף שלחו אותם חזרה. אחרים ניסו לעבור דרך מעברי הביוב, אבל גם שם ארבו להם, תפשו אותם והכריחו אותם לחזור. הוא מוביל אותנו למקום שממנו אפשר לראות את ארבעה פתחים של מעברי הביוב.אנחנו חוזרות ברגל מהרחבה אל מקום החסימה. העלייה תלולה ומעייפת. ברור שאנשים זקנים או חלשים, המגיעים לרחבה אחרי הנסיעה בדרך לא דרך, יתקשו מאוד לטפס ולהגיע לחסימה.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-