שער שכם והעיר העתיקה - יום השישי הראשון של רמדאן
עשרות/מאות אלפים בזרם לא נפסק נכנסים דרך שער שכם, נראה כאילו בחופשיות
השטח מלא בשוטרים ומשמר הגבול
פגישה מרתקת עם ירושלמי (פלסטיני) צלם ברשת sky בערבית
10.00 הגענו לנקודה מממנה ניתן היה לצפות על מסלול הכניסה דרך שער שכם. בשלב זה עוד ראיתי מחלקות חיילים עומדות על הדשאים המקיפים את החומה ומקבלים ככל הנראה הוראות התנהלות למשך זמן התפילה ולאחריה. הם נעלמים וכל השטח מלא בשוטרים ושוטרי משמר הגבול. לאורך כל שהותנו (עד 1 אחר הצהריים) מתנהל הקהל הגדול בשקט ובסדר מופתי. למרות שנאמר כי לגברים מעל גיל 40 הכניסה חופשית, היו רבים צעירים מכך: יתכן וקבלו היתר; יתכן והם תושבי ירושלים ויתכן שלא היתה הקפדה רבה מדי…..
הפלסטינים נוהרים במדרגות אל השביל ואל שער שכם: גברים, נשים עם חיג’ב ופה ושם מכוסות כולן בשחור מלבד עיניים מציצות והרבה ילדים. ככל שהזמן חולף עולה מספר המגיעים והצפיפות בכניסה בשער גוברת. ג’ שפגשנו וקבלנו ממנו הרבה מידע אמר שבימי ששי של הרמדאן מגיעים בין 300,000 – 400,000 לתפילה על ההר. הוא מגדיר עצמו חילוני, אך צם ברמדאן… –למה? –בשביל הרוחניות!!!
אחרי 12 יוצאים מתוך מאפיות העיר מובילי הכעכים במגשי ענק על ראשיהם ומפזרים אותם בין החנויות לאורך הכביש המיועדות לתיירים הלא מעטים המגיעים לחזות במראה האקזוטי מבחינתם ויתכן שגם לפלסטינים המכינים מלאי לסעודת האפטאר.
בערך ב-11 הגיעו שני פלסטינים עם חצובה ומצלמות מקצועיות – צלם וכתב של רשת sky בערבית, שניהם ירושלמים דוברי עברית רהוטה. ג’ במכנסי ג’ינס, סניקרס וחולצת טי צהובה נראה כישראלי לכל דבר, סיפר לנו על עצמו ועל חייו בבית הנמצא במקום טוב בירושלים שבה נולד וגדל וגם על הצילום שהפך (די במקרה) למקצוע ולתחביב. הראה לנו אוסף תמונות מדהים של אתרים בירושלים מתקופות היסטוריות שונות. מקווה שיעמוד בהבטחתו לשלוח לנו….
בשלב מסויים ההמון נעצר והפלסטיני שפגשנו מסביר שהמסלולים המפותלים מכיוונים שונים בכבישים הצרים המובילים לאל אקצא מתמלאים עד שיש לעצור את התנועה לזמן מה. קרוב ל- 13.00 עזבנו ולא נשארנו לחכות לקהל ההמונים בעת יציאתו אחרי התפילה.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-