אבו דיס (הפשפש), הקונטיינר (ואדי נאר) ואל-ח’דר
נסענו מסביב דרך מעלה אדומים, לראות מה קורה במחסום לעזריה. לא היה שם מחסום בכלל.
המשכנו לעזריה ונכנסנו לחנות לשאול מה קורה. נאמר לנו שהבעיות הן בשעות הבוקר, בין 6 ל-9 בבוקר, כשהסטודנטים מנסים להגיע לאוניברסיטה והאנשים לעבודה. בשעות האלה אנשים מעוכבים לזמן רב.
ואדי נאר – נסענו לואדי נאר. התקבלנו בנימוס אך התבקשנו לעמוד במרחק 50 מ’ מהמחסום. לא הייתה תנועה כבדה ( אולי בגלל שהיה מוקדם עדיין, היינו שם ב-15.00). התנועה זרמה . מכוניות ללא אישור מיוחד לא הורשו לעבור מבית לחם לאבו דיס. שתיים חזרו חזרה. אל חאדר – מאחר והיה שקט החלטנו להגיע לאל חאדר, שנמצאת בהמשך הדרך שכבר היינו עליה. רצינו לראות מה קורה שם. במיוחד בגלל הבעיות שהיו שם בשבוע האחרון. היה קר מאד וגשום.
לא היו שם חיילים והאנשים אמרו לנו שגם לא היו במשך כל היום. אתמול כן היו אך לא הפריעו. צעדנו לכוון עמדת המוניות והתקבלנו בחום וגם הוזמנו לקפה. כשקיבלנו את ההזמנה הם הכניסו אותנו פנימה והושיבו אותנו קרוב לתנור שמוסק בעץ, הגישו לנו קפה ועוגה. קבוצת אנשים התגודדה סביבנו לספר לנו את סיפוריהם המצמררים.
לפני שאצטט אותם אני רוצה להגיד שהאנשים שם פוחדים להגיד את שמותיהם כי החיילים מגיעים אח”כ, מכים אותם, מאיימים עליהם והורסים את מרכולתם. הם רצו לדעת אם אנו היינו אלו שהתלוננו בשמם ב”בצלם”.
הנה סיפוריהם: ביום שישי האחרון ( ה-2 בינואר) מישהו זרק אבן שפגעה בנערה או אישה ישראלית. באותו יום, בערך ב-9 בערב, חיילים הגיעו אל הצריף שישבנו בו, וגררו החוצה ילד קטן שישן שם(כי היו לו בעיות בבית). שם הילד הוא א. קשרו את עיניו ולקחו אותו לאן שהוא בתחומי אל קאדר (לא ברור לאן), והיכו אותו. יתכן שעל ידי מתנחל, לא ברור לגמרי. הילד, עיניו קשורות, הוחזק שם עד 04.30 לפנות בוקר ורק אז הוחזר חזרה לצריף. נראה שזאת הייתה תגובה לזריקת האבן. איש אחר סיפר לנו שלמשפחתו יש אדמה ליד אפרת ולא מרשים לו להגיע אליה. ולא רק זה, הביוב של אפרת זורם לתוך המטע שלו. בעל בית הקפה שבצריף, גר בסמוך לצריף, סיפר לנו שכל המשפחות הוצאו החוצה מבתיהם (גם ילדים קטנים וגם נשים), למשך שעות באמצע הלילה.
זה נעשה כל כך שיגרתי, שחבריהם מטלפנים אליהם להודיע שהחיילים מגיעים ושילבישו היטב את הילדים כי הם יצטרכו להיות מחוץ לבית במשך שעות ארוכות. הם גם סיפרו לנו שהחיילים מגיעים לפעמים ודורשים דברים (סיגריות, קפה, מזון), מתלוננים על האיכות (מעדיפים סיגריות מרלבורו מישראל ולא תוצרת ערב), ואינם משלמים. החיילים אומרים להם לבוא לג’יפ כדי לקבל כסף אבל, הם יודעים שהם יוכו או שחפציהם יושחתו, לכן כבר מוותרים על התשלום.
כולם דברו על העבודות שהיו להם בישראל ועל המאמצים שהם עושים עכשיו כדי לפרנס את משפחותיהם ע”י מכירת דברים קטנים. הלב נשבר להם כאשר החיילים משליכים את מרכולתם הדלה אל הבוץ.
כל התלונות והבקשות הופנו אל תחנת המשטרה באפרת ואל איש הביטחון שם, ידידיה, שאיננו נותן להם להיכנס ומגרש אותם החוצה. בימים האחרונים, החיילים מגיעים בבקרים בטנק, מסתכלים מסביב, לא גורמים שום נזק, ועוזבים. בדרכנו למכונית פגשנו אדם שאינו יכול לחדש את הכרטיס המגנטי שלו ומבקש עזרה בהשגת אישור כדי שיוכל לקחת את אביו לביה”ח מוקסאד, לקבל שם את הרגל התותבת. נתנו לו את הכרטיס של “מוקד” והבטחנו לנסות. נורית.
אבו דיס (מחסום הפשפש / לזרוס) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אבו דיס (מחסום הפשפש/לזרוס)
מחסום/שער לזרוס (מזרחית ל"פשפש" לשעבר)
בניית החומה באזור אבו דיס סגרה את כל הפרצות שאפשרו מעבר בין אל עזרייה ושכונות אבו דיס לראס אל-עמוד הנמצאת בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.
מחסום לזרוס הוא פשפש בחומה הצמוד למנזר לזרוס. עד שנת 2011 הייתה בו דלת מעבר לצליינים לעזרייה ולילדי גן המנזר המגיעים מעזרייה. המעבר נבנה ונסגר מיידית. עוד אבסורד מר באזור - החומה נבנתה ממש בצמוד לחלונות שכונת בתים ירושלמים, שזכו בעתירתם בבית המשפט העליון נגד הוצאתם מעבר לחומת ההפרדה. הם זכו, ונענשו בחסימת חלונותיהם "מטעמי ביטחון"...
(מעודכן לינואר 2024)
Anat TuegDec-24-2025אבו דיס: באנו להגיד חג מולד שמח לכנסייה ליד מחסום הילדים
-
אל-ח'דר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60 (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.
אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.
-
מחסום הקונטיינר / ואדי נאר (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום ואדי נאר ("הקונטיינר", "הקיוסק") – מחסום לכלי רכב בשטח B המאויש בקביעות - ממזרח לאבו דיס בין סוואחרה א שרקייה לבין בית לחם ובנותיה. שולט על תנועת פלסטינים בין צפון הגדה המערבית לדרומה. כולל מסלולי נסיעה, כבישי גישה, דוקרנים, רמזורים ושלטים. אין מעבר להולכי רגל. פתוח 24 שעות ביממה והבדיקות בו אקראיות וכן תלויות התראות ביטחוניות. המחסום נמצא בשטח פלסטיני, ומאפשר ניתוק בין צפון הגדה לדרומה בשעת הצורך. ב-2015 שופצה הדרך המובילה מעזרייה לבית לחם, וכן גם העלייה התלולה והצרה למחסום ואדי נאר, שנסעו בה בשני הכיוונים! המחסום הארעי שופץ והורחב, ותנועת הולכי רגל בו נאסרה. מ-2016 הופנתה התנועה הנוסעת מדרום הגדה לעזרייה לכביש חד סטרי בסמוך לקידר הדרומית. משמרות מחסוםווטש מבקרות במחסום מרוחק זה מפעם לפעם. (מעודכן ליולי 2017)
-