חזרה לדף חיפוש דוחות

אבו דיס (הפשפש), סילואן, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח’ סעד, יום ד’ 10.11.10, בוקר

צופות ומדווחות: דפנה ש., ענת ד. (מדווחת)
10/11/2010
| בוקר

 

                                

6.45 שיח' סעד

 

 

זבל  רב מפוזר בצדי הכביש, ברחוב היורד מתלפיות מזרח דרך ג'בל מוכאבר (הצד הדרומי, בתי הספר); דווקא הפחים לא מלאים. בתגובה לתלונה למוקד העירוני הבטיחו שמחר ישלחו מנקה (מנקים שלוש פעמים בשבוע, לדבריהם).

 

במחסום נוכחות גדולה משאנו זוכרים של חיילי מג"ב, אך המעבר אינו מופרע וכולם עוברים במהירות . אותה שגרה של מעטים הזכאים לעבור ורבים אינם יכולים לעבור לג'בל מוכאבר, שכונת האם הצמודה, ללא אישור מיוחד.

 

יש סככה חלקית בלבד מעל שביל הגישה, ליד המגנומטר. הסככה אינה מגיעה עד שולחן הקפה העגול שעליו כולם מניחים את חפציהם המצפצפים. בזוכרנו מה שהתרחש בחורף שעבר, עת השולחן היה רטוב והעוברים נתבקשו להניח מחשבים ניידים ופלאפונים בתוך המים, פנינו למת"ק וביקשנו שיטפלו בעניין לפני הגשמים.

 

 

7:30  סילואן

 

 

מצב הכביש מלמד שלא היו בעיות מיוחדות אתמול – כשיש הפגנות, הכביש זרוע אבנים גדולות. במעלה עין חלוה אנחנו פוגשים צוות החופר בצד המערבי של הכביש, במסגרת חפירת הצלה שהתפתחה מחפירה להכנסת קווי מים, ביוב ותקשורת. השוחה החפורה מכוסה, והארכיאולוגית האחראית מספרת שנמצאו  שרידי בתים ורחוב מהמאה ה-11 לספירה, אך הדבר לא יעכב את עבודות התשתית, להערכתה. הצרות מתחילות כשמוצאים עצמות. מוזר, אך הארכיאולוגית אומרת שאינה יודעת דבר על חפירת המנהרות הארכיאולוגיות של מתנחלי אלעד, כדי למצוא את הדרך שבה הלך שלמה המלך לבית המקדש. הדבר נאמר בריש גלי בתכנית "60 דקות" ששודרה לפני שבועיים בערוץ 1. האם היא באמת אינה יודעת? לא שאנחנו חושבות שהעבודות ברח' עין חלווה הם חלק מהמאמץ המתנחלי, אבל ה"בורות" הזאת מעוררת תהיות.

 

אין שום עיכובי תנועה בכביש,והתנועה מותרת רק כלפי מעלה, להר הבית. אין אפילו שוטרים ביציאה לכביש שלמרגלות החומה.

 

8:00 אבו דיס, מחסום לזרוס (סגור לכניסה לילדי הגן…), מעבר הזיתים –

על  כל אלה אנחנו חולפות בנסיעה, ולא נצפים מעוכבים או תנועה מיוחדת.

 

8:15 תחנת המשטרה החדשה מול מעלה אדומים

 

לבקשת צוות המשטרה נסענו לראות מה מתרחש שם, כמה מחכים, מאין הם מגיעים, וכמה זמן אורך הטיפול בבעיות ידועות. בכל שהותנו שם (עד 9:15) חלפו בכניסה למתחם החדש והמושקע מכוניות רבות של עובדים במקום, ולמגרש החניה הגיע רק טרנזיט צהוב אחד פלשתיני, כנראה שהשעה מוקדמת מדי.

לא נתנו לנו להיכנס, וישבנו יחידות בחדר ההמתנה הקטן והממוזג שמחוץ למתחם. ביקשנו לדבר עם מישהו ושלחו לנו את גילי א. דובר מחוז התנועה ש"י, בחור נחמד מכפר סבא ששירת קודם בת"א. הוא סיפר לנו על הנהלים במחוז התנועה, על היחס השווה לאזרחים ישראלים ופלשתינים המעורבים בתאונות או מבצעים עבירות בכבישי הגדה והכביש ליריחו, אמר ששיעור היהודים ושיעור הפלשתינים הנקנסים הוא בערך חצי/חצי. ניסינו לאתגר אותו עם שאלה על ההבדלים שהוא רואה בין משטרת התנועה בת"א למחוז ש"י, אך הוא לא סיפק תובנות.

מומלץ מאוד להגיע לשם מאוחר יותר, למשמרות הצהרים הנוסעות לואדי נאר. משטרת התנועה פתוחה עד השעה 15:00.

 

  • אבו דיס (מחסום הפשפש / לזרוס) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      אבו דיס (מחסום הפשפש/לזרוס)

      מחסום/שער לזרוס (מזרחית ל"פשפש" לשעבר)
      בניית החומה באזור אבו דיס סגרה את כל הפרצות שאפשרו מעבר בין אל עזרייה ושכונות אבו דיס לראס אל-עמוד הנמצאת בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.
      מחסום לזרוס הוא פשפש בחומה הצמוד למנזר לזרוס. עד שנת 2011 הייתה בו דלת מעבר לצליינים לעזרייה ולילדי גן המנזר המגיעים מעזרייה. המעבר נבנה ונסגר מיידית. עוד אבסורד מר באזור - החומה נבנתה ממש בצמוד לחלונות שכונת בתים ירושלמים, שזכו בעתירתם בבית המשפט העליון נגד הוצאתם מעבר לחומת ההפרדה. הם זכו, ונענשו בחסימת חלונותיהם "מטעמי ביטחון"... 

      (מעודכן לינואר 2024)

      אבו דיס: באנו להגיד חג מולד שמח לכנסייה ליד מחסום הילדים
      Anat Tueg
      Dec-24-2025
      אבו דיס: באנו להגיד חג מולד שמח לכנסייה ליד מחסום הילדים
  • מחסום / מעבר הזיתים; ראס אבו סביטאן (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד.   במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)
      Jerusalem, Olive Checkpoint: Hanna stands in front of the checkpoint
      Dec-24-2025
      ירושלים, מחסום הזיתים: חנה עומדת לפני המחסום
  • מחסום שיח' סעד (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.

      המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.

      מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם. 

      תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.  

      החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).

      (מעודכן לנובמבר 2019)

       

      ירושלים, שער שכם: קהל ממהר לתפילה
      Avital C
      Feb-27-2026
      ירושלים, שער שכם: קהל ממהר לתפילה
  • סילואן (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • נמצאת דרומית מהעיר העתיקה ומתקיים בה עימות מתמיד בין מתנחלים מעמותת אלע"ד, המחזיקה באתר עיר דויד ובבתים נוספים באזור. מתחת לבתים רבים נחפרו מנהרות המובילות למרגלות הר הבית.העמותה מנסה להשתלט אט אט על בתים נוספים בשכונה, וכן לפנות 70 משפחות משכונת בטן-אל-הווא, במדרון הדרומי של סילוואן, כנציגי הקדש לא פעיל שהחזיק בשכונת התימנים עד שנות ה-20 של המאה העשרים.. מתקיים בעניין הפינוי מאבק משפטי-ציבורי נרחב.

      מעודכן ליולי 2021.

לתרומה