אבו דיס (הפשפש), ענאתא-שועפאט
מחסום ענתה, אבו-דיס וסוואחרה, יום א’, 2.1.05, בוקר משקיפות: עפרה ב’ וסילביה פ’ (מדווחת) המשמרת ארכה מ- 6:30 עד 9:15 6:40 – מחסום ענתה הולכי רגל רבים. יש תור של מכוניות אולם, הוא מתקדם. 6:50 – מחסום א-זעיים המחסום לא מאויש. במקום להמשיך ישר לכוון מעלה אדומים, אנו פונות ימינה בעיגול כדי לנסות להגיע למקום בו עומדות מוניות הפישפש. מצד ימין רואים בברור את החומה המסתיימת בפילבוקס. המקום פתוח ויש תנועת אנשים הולכי רגל, כמובן שעברו את החומה ויורדים מהגבעה. לאחר נסיעה של כ- 100 מטר שאלנו אנשים אם הם יודעים איפה עומדות המוניות שהיו פעם בפישפש. כל אחד ששאלנו נתן לנו הנחיות מאוד לא ברורות. אומרים לנו: “זה שמה, אבל יש שם הרבה בוץ. לא כדאי לכן להמשיך.” ובכן, מאחר שלא ידענו אם אנו בכלל בכוון, החלטנו לחזור לדרך המלך. 7:00 – מחסום מעלה אדומים תור ארוך של מכוניות וקבוצה גדולה של מעוכבים. המכוניות לא זזו כלל אולם, לאחר שהתחלנו לשאול שאלות, התור החל לזוז. גם אז, החיילים עבדו באיטיות מופגנת. כל מכונית שהגיעה אליהם עברה ללא בדיקה, אולם, כל פעם חלף זמן עד שהיו מסמנים למכונית הבאה להתקרב. לא ממש ידענו למי להתקשר מהמחסום הזה. התקשרנו למת”ק עציון, תיארנו את המצב, והם אמרו שיבדקו. זמן קצר לאחר מכן רב המעוכבים שוחררו, אולם התנועה המשיכה להיות איטית. התקשרנו כמה פעמים למת”ק ואמרו: “באמת לא בסדר” אולם, שום דבר לא השתנה. “הכלבים נובחים והשיירה עוברת”.התקשרנו גם לד. אולם, הוא לא יכול היה לטפל במצב באותו הרגע. התקשרנו גם לסגן אלוף א., לפי עצתה של יהודית א’, אולם הוא לא היה.דיברנו עם כמה נוסעים שפנו אלינו והם סיפרו שהתורים הללו הם עניין יומיומי. לכן, חשבנו לבקש לאחר המשמרת מד. ומסגן אלוף א. לטפל בנושא באופן יסודי. אולם, שום דבר לא נעשה. 8:00 – מחסום סוואחרה חסימות צינור הברזל היו פתוחות. המחסום היה פתוח והתנועה זרמה. היו מספר מעוכבים והתקרבנו אליהם מאחורי המחסום מבלי שהעירו לנו. עם זאת, לא הגענו ממש אליהם כי לא רצינו להזיק להם. לא רצינו שבגללנו ישאירו אותם עוד זמן. ואמנם הם שוחררו מהר מאד ואנו נסענו לאבו-דיס. 9:00 – הפישפש באבו-דיס – לא הייתה שם נוכחות של משמר הגבול. תנועת הולכי הרגל הייתה מאד דלילה. פגשנו מורה מבית הספר הצרפתי ברחוב הנביאים, שהזמינה מונית ממערב ירושלים. אין זכר לטרנזיטים הפלסטיניים, אליהם היינו רגילות. סימני אדום ולבן על שולי המדרכות עדיין מבריקים. אבל אין כבר ממי לגבות קנסות חנייה.
אבו דיס (מחסום הפשפש / לזרוס) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אבו דיס (מחסום הפשפש/לזרוס)
מחסום/שער לזרוס (מזרחית ל"פשפש" לשעבר)
בניית החומה באזור אבו דיס סגרה את כל הפרצות שאפשרו מעבר בין אל עזרייה ושכונות אבו דיס לראס אל-עמוד הנמצאת בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.
מחסום לזרוס הוא פשפש בחומה הצמוד למנזר לזרוס. עד שנת 2011 הייתה בו דלת מעבר לצליינים לעזרייה ולילדי גן המנזר המגיעים מעזרייה. המעבר נבנה ונסגר מיידית. עוד אבסורד מר באזור - החומה נבנתה ממש בצמוד לחלונות שכונת בתים ירושלמים, שזכו בעתירתם בבית המשפט העליון נגד הוצאתם מעבר לחומת ההפרדה. הם זכו, ונענשו בחסימת חלונותיהם "מטעמי ביטחון"...
(מעודכן לינואר 2024)
Anat TuegDec-24-2025אבו דיס: באנו להגיד חג מולד שמח לכנסייה ליד מחסום הילדים
-
מחסום מחנה פליטים שועפאט / ענאתא-שועפאט (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.
מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.
.
Anat TuegJan-25-2026ענאתא: מאחז חדש קם דרומה לצומת
-