ג’בארה, יום שני, 28.06.04, אחה”צ נוכחות: ריבה, מרב ועדי (מדווחת) ארתאח 14:25שבע משאיות, הרבה תנועה של כלי רכב ושל פועלים.גילה, “הסיפור והאגדה”, אוספת בסוברו שלה בגדים וכל טוב ומעבירה ותורמת לנזקקים, “ללא הבדל דת גזע ולאום”. החיילים לא מסכימים תחילה להעבירה פנימה לגב-אל-גב, אך אחרי שיחה קצרה עם המפקד היא מורשית לעבור ולפרוק שם את הסחורה. ג’בארה 15:00 עוד שינויים בסידורי התנועה באזור המחסום. הכניסה לג’בארה כמעט בלתי אפשרית. צריך להיכנס בניגוד לכיוון הנסיעה על מנת לעלות לכפר. בכפר די שומם. החום, המחנק והחנק כנראה משאירים את כולם בבית15:20במחסום מודיע לנו חייל: “עכשיו הכל מסודר”. יש נתיב לנכנסים לארץ, ליוצאים מהארץ ולעוברים בין טול כרם לכפרים. החיילים מקבלים את פנינו בשמחה, בייחוד הקצין שמכיר אותנו ושמח לספר כי ביום ה’ הגדוד עוזב ומילואימניקים ימלאו את מקומם. טוב, רע, לא יודעת, אבל תקופות חפיפה ושינוי מועדות לפורענות. כדאי לשים לב שבעתיים החל מיום ה’.אישה מטול כרם עם סוס ועגלה, מצוידת בכל האישורים, מנסה לעבור לג’בארה. החיילים מפנים אותה לשער בארתאח, שם יש להם “אמצעי בידוק מתאימים”. בשיחה עם קמיל מתברר שהתסריך שלה אכן תקף, אך אסור לה לנהוג – לא ברכב ולא בעגלה. עליה לחזור לארתאח ולעבור שם – ללא הסוס.שבעה שבח”ים משתחררים חצי שעה אחרי שהגענו (הוחזקו במשך שלוש שעות). לאחר מכן נוספים שניים חדשים.התחושה הכללית היא של הרבה תנועה ואקשן. יש הרבה חיים, למרות החום האין סופי.16:15ביציאה החייל אומר שאסור לחנות ליד בית הקפה, הוראה חדשה. ניסינו לברר פרטים, ללא הועיל. יש לשים לב ולחנות ליד בית הקפה כי הכניסה לג’בארה חופשית ומותרת לכל ישראלי, גם על פי הסיכומים האחרונים עם קמיל.