אבו-דיס, יום ג’, 10.8.04, אחה”צ משקיפות: אפרת שיר, יעל נעמן (מדווחת), בתיה קלוש (אורחת). 16:10 ליד המלון מספר מעוכבים, ביניהם שלוש נשים צעירות ששמחו לראות אותנו. מאוחר יותר הן התעלמו מאתנו לגמרי. בהוראת שוטרי מג”ב (?). הם ניהלו מו”מ ארוך ליד ה”אשנב”, ונראו חותמות (על טופס שב”חים?). 16:55 בפשפש: הכל כרגיל , אין נוכחות של מג”ב. רמדאן סדרן המוניות, מתלונן על התנהגותו של גילי ממג”ב. הוא מסביר לנו את פרטי הטופס עליו נאלצים לחתום השב”חים: שאלון אישי גדול בו פרטים רבים על השהיה בישראל, מעסיקים, מקומות לינה וכ’ו. בדף נפרד חותמים על התחייבות לא להיכנס לישראל. חותמים על ערבות של 2000 ₪, ואם השב”ח ייתפש פעם נוספת, ייכלא. 17:45 ואדי נאר :- אין מעוכבים. השוטרים במחסום לא עונים לברכת השלום שלנו. מכוניות והולכי רגל עוברים כמעט ללא בדיקה, אבל קצב המעבר של המכוניות מאוד אטי, ומשום כך יש תור ארוך מאוד של מכוניות הבאות מאבו-דיס. טלפון למ”פ, וכעבור כמה דקות התור מתקצר במהירות. המכוניות עוברות ללא בדיקה, אבל אי אפשר ללא השפלה קטנה. כל מכונית אשר לא מצייתת לקו העצירה לפני המחסום, מעוכבת קצרות ע”י שוטר, להסבר חינוכי קצר על החובה לעצור לפני הקו.