אימתין, חבלה, עזון
9.50 עזון בגלל פקקים ועומס מיוחד הבוקר הגענו הפעם באיחור. תוך זמן קצר התקבצו במועדון יותר מ-20 נשים, רובן בגילאי 40-60, וגם כמה צעירות יותר עם ילדים קטנים. התוכנית הייתה לחלק את הקבוצה על פי העניין של כל אשה בפעילויות שעליהן דיברנו במפגש קודם.
2-3 נשים בחרו להמשיך בעבודות יד עם רותי. כחצי מהקבוצה נכנסה מייד לחדר המיועד לשיעור יוגה עם שרה כ' וכעבור 45 דקות יצאו מחייכות ומבסוטות מאוד. האחרות נשארו עוד זמן מה לפטפט בחדר המרכזי, ואז עברו עם דפנה ושרה'לה ללמוד עברית ולהכין בסיס לאוצר מילים למשחקי מילים ששרה'לה ודפנה הכינו עבורן.
בהמשך, פתחנו בשיחה עם הרכזת דוברת האנגלית. השיחה התגלגלה לנושא הכיבוש והתאפיינה הפעם בביקורת קשה מצידה, על האכזריות והעוול שהכיבוש והישראלים גורמים לפלסטינים. היא לא חסכה בתיאורים קשים של סבל הילדים וגזל האדמות, ובאה בדרישה תקיפה שנצא משטחיהם! הסכמנו איתה והבענו צער רב והזדהות עם מה שהיא מרגישה. היא לא חסכה ביקורת גם מהממסד הפלסטיני, וטענה בכעס שאף אחת משתי התנועות המובילות אצלם איננה דואגת לעם, אלא רק לעצמן ולתועלתם של המנהיגים ומקורביהם.
בהבדל מהתחושות הטובות שמלוות אותנו בדרך כלל אחרי הפעילות עם הנשים והילדים בכפרים, יצאנו הפעם בלב כבד. הלוואי ולמ' הוקל מעט אחרי שנתנה ביטוי לכאב ולזעם שלה.
10.00 אימתין, נורית מדווחת:
הנשים חיכו לי והופתעו ששרה לא הגיעה איתי. הבטחתי שתגיע מאוחר יותר. היו בכיתה 9 נשים. היתה שיחה נעימה וחזרה ורענון במספרים, שעות, תאריכים, גילאים וכן חלקי זמן, וגם פריטי לבוש וצבעים.
חילקתי דף קריאה. חלקן מורגלות בזיהוי האותיות והמילים ונהנות להקריא.
השיעור הסתיים ב 11:30 עם בואה של שרה להנחות יוגה. כרגיל, הנשים נהנו מאוד מהשיעור.
אימתין / פרעתא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אימאתין/פרעתא
הוא כפר פלסטיני בשומרון, השוכן 19 ק"מ דרומית-מערבית לשכם ו-23 ק"מ מזרחית לעיר הנפה קלקיליה. בכפר חיים כ-799 תושבים, כולם בני ארבע משפחות מהכפר השכן, אימאתין. פרעתא מזוהה עם פרעתון המקראית ובסקר ארכיאולוגי נמצאו ממצאים ברצף מתקופת הברזל השנייה ועד התקופה העות'מאנית.לאחר הסכם אוסלו, השטח הבנוי של הכפר סווג כשטח B אך 80% מהקרקעות החקלאיות של הכפר סווגו כשטח C.
ב-2002, הקימו מתנחלים את המאחז חוות גלעד, שלפי גרסתם נמצא על אדמות פרטיות, שנקנו על ידי משפחת זר, ולדברי הפלסטינים על אדמות פרטיות. המנהל האזרחי הוציא צווי הריסה לכל מבני המאחז והם הוכרזו כבלתי חוקיים, אך הצווים לא בוצעו. ממשלת ישראל, החליטה בהצבעה פה אחד ב-4 בפברואר 2018, להסדיר את המאחז, באמצעות הגדרתו כיישוב חדש או באמצעות הקמת יישוב חדש בסמוך לו.
החל מ-2012 החליטה הרשות הפלסטינית להכליל את פרעתא, בתוך מועצת אימתין, הגדולה ממנה. מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/qalqiliya/pdfs/vprofile/immatin_vp_en.pdf
מעודכן למאי 2021
-
חבלה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חבלה (1393)
מחסום חבלה (1393) הוקם על אדמות תושבי קלקיליה, על הדרך הקצרה שחיברה במשך מאות שנים בין קלקיליה לעיירה הסמוכה חבלה. מכשול ההפרדה חוצה דרך זו פעמיים וניתק את תושבי קלקיליה מאדמותיהם שבמרחב התפר (בין הגדר לקו הירוק). מתחת לכביש 55 יש מעבר שמחבר בין קלקיליה לחבלה. מכשול חקלאי זה משמש את החקלאים ובעלי המשתלות הפועלים לאורך כביש 55 מהקו הירוק ועל שני צידי דרך הכורכר המובילה למחסום. מחסום חקלאי זה משמש את תושבי ערב א-רמאדין א-ג'נובי (המנותקים מהגדה המערבית), שעוברים דרכו לגדה המערבית ובחזרה לבתיהם. שעות הפתיחה של מחסום חקלאי זה (3 פעמים ביום) ארוכות מהרגיל, כשעה (לאחרונה קוצרו ל-45 דקות), ומתואמות עם שעות ההסעה של ילדי א-רמאדין הלומדים בגדה המערבית הכבושה.
Nina SebaAug-18-2025חבלה: השער בשלבי סגירה
-
עזון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
עזון
עיירה פלסטינית בשטח B על כביש 5 בין שכם לקלקיליה, מזרחית לנבי אליאס. רשאים לבנות ולשפר תשתיות. גדר ההפרדה הפקיעה אדמות של תושבי הכפר. בשנת 2018 הופקעו כרמי זיתים של אחד התושבים לשם סלילת כביש עוקף נבי אליאס. האוכלוסייה מונה 13,000 נפשות, מצב כלכלי ירוד. רמת תשתיות עלובה. עזובה והזנחה בכל תחום. בינתיים העירייה השלימה סלילת כביש פנימי לרווחת התושבים. בשל הסמיכות להתנחלות קרני שומרון על שלוחותיה, העיירה סובלת מנוכחות מוגברת של הצבא, בעיקר בלילות: נכנסים לבתים, עוצרים חשודים. הופכים את הבית ולפעמים גם מחריבים אותו, כמו במקומות רבים בגדה. לעיתים סוגרים את המחסום בכניסה לכפר, אין אפשרות לצאת ולהיכנס. מעודכן לפברואר 2019.
-