9.50 עזון  בגלל פקקים ועומס מיוחד הבוקר הגענו הפעם באיחור. תוך זמן קצר התקבצו במועדון יותר מ-20 נשים, רובן בגילאי  40-60, וגם כמה צעירות יותר עם ילדים קטנים. התוכנית הייתה לחלק את הקבוצה על פי העניין של כל אשה בפעילויות שעליהן דיברנו במפגש קודם.

2-3  נשים בחרו להמשיך בעבודות יד עם רותי. כחצי מהקבוצה נכנסה מייד לחדר המיועד לשיעור יוגה עם שרה כ' וכעבור 45 דקות יצאו מחייכות ומבסוטות מאוד. האחרות נשארו עוד זמן מה לפטפט בחדר המרכזי, ואז עברו עם דפנה ושרה'לה ללמוד עברית ולהכין בסיס לאוצר מילים למשחקי מילים ששרה'לה ודפנה הכינו עבורן.

בהמשך, פתחנו בשיחה עם הרכזת דוברת האנגלית. השיחה התגלגלה לנושא הכיבוש והתאפיינה הפעם בביקורת קשה מצידה, על האכזריות והעוול שהכיבוש והישראלים גורמים לפלסטינים. היא לא חסכה בתיאורים קשים של סבל הילדים וגזל האדמות, ובאה בדרישה תקיפה שנצא משטחיהם! הסכמנו איתה והבענו צער רב והזדהות עם מה שהיא מרגישה. היא לא חסכה ביקורת גם מהממסד הפלסטיני, וטענה בכעס שאף אחת משתי התנועות המובילות אצלם איננה דואגת לעם, אלא רק לעצמן ולתועלתם של המנהיגים ומקורביהם. 

בהבדל מהתחושות הטובות שמלוות אותנו בדרך כלל אחרי הפעילות עם הנשים והילדים בכפרים, יצאנו הפעם בלב כבד. הלוואי ולמ' הוקל מעט אחרי שנתנה ביטוי לכאב ולזעם שלה.

  10.00 אימתין, נורית מדווחת:

 הנשים חיכו לי והופתעו ששרה לא הגיעה איתי.  הבטחתי שתגיע מאוחר יותר. היו בכיתה 9 נשים.  היתה שיחה נעימה  וחזרה ורענון במספרים, שעות, תאריכים, גילאים וכן חלקי זמן, וגם פריטי לבוש וצבעים.

חילקתי דף קריאה. חלקן מורגלות בזיהוי האותיות והמילים ונהנות להקריא.

השיעור הסתיים ב 11:30 עם בואה של שרה להנחות יוגה. כרגיל, הנשים נהנו מאוד מהשיעור.