06:30 : במחסום 300. תנועת המכוניות מתנהלת בקצב סביר. על אף שבמחסום נמצאים כ- 8 חיילים, תנועת המכוניות זורמת במסלול אחד בלבד. אחד החיילים מקיף את השופל הצהוב שעומד במקביל לעמדת הבדיקה, מסתובב סביבו, חוזר ומסתובב מהכיוון השני, וכך כל זמן שהותנו במקום. כ – 10 אנשים עומדים בתור כדי לעבור. התור מתקדם לאט אבל בעקביות. לפתע נשמעו צעקות רמות של אשה מנקודה מעבר לקיר. המג”בניקית שליד העמדה המרכזית מתקרבת לשם, ועולה על הסולם. היא צועקת לאותו כיוון. אנחנו לא רואות כלום ורק שומעות את הצעקות. לבנה חשבה שאולי הצועקת היא אותה מגב”ניקית שדיברה עם חברתה. לא הצלחנו לברר או להבין מה קרה שם.

07.30 : באל ח’דר תנועה רבה ומהומה. הרבה מוניות צהובות מחכות לנוסעים, מורידות נוסעים, ילדים נשים וטף ממהרים לעבור לפה ולשם. הרבה רעש לכלוך וצבעוניות. אחד מנהגי המוניות בכיוון חברון אמר לי שהשוטר שעומד ליד הצומת הפונה לביתר עוצר מוניות צהובות ומעמיד אותן בצד לפעמים לשעה ויותר. צפיתי במונית שלו עד שעברה את נקודת המשטרה ולא עוכבה. בצד השני של אותו מעבר, הצד הרחוק מהכביש פנה אלינו נהג מונית בשם ג’ומעה וסיפר כי אתמול (יום שלישי) בבוקר עצר אותו ג’יפ סיור ומפתחות המכונית וכן תעודת הזהות שלו נלקחו ממנו ולא הוחזרו. אמר שגם קבל מכות. הוא נתן לנו את מספר הרכב הצבאי של מי שעשו זאת. בעוד אנו עומדות שם, הוחזרה לו תעודת הזהות , אבל המפתחות למונית (ששכפולם עולה 100 שקל) לא הוחזרו. אחרי מספר טלפונים לאנשים בחטיבת עציון שלא נענו, או שביקשו שנטלפן מאוחר יותר, הצליחה לבנה לדבר עם מוטי מהמת”ק, אשר ענה לה בנימוס, בצורה עניינית והבטיח שיתקשר אליה בחזרה. אחרי כשעה הוא אמנם התקשר ואמר שנאמר לו כי גם המפתחות הוחזרו. אחרי שלבנה אמרה שאנחנו מוכנות להעיד שהמפתחות לא הוחזרו, בקש מוטי את מספר הטלפון של ג’ומעה ואמר שעליו להתלונן במשטרה על כך. ג’ומעה אמר לנו עוד בהיותנו שם שהוא פוחד להתלונן במשטרה. לבנה דברה איתו אבל התקשתה מכיוון שאיננו מבין עברית. מסרתי את הדבר לשולמית ב. מהמשמרת של יום ה’ שאמרה שתנסה לאתר אותו ותבדוק מה המצב.

לא היה לנו זמן כדי להגיע למת”ק