ארתאח-ג’בארה-א-ראס-ענבתא
ארתאח-ג’בארה-א-ראס-ענבתא-ג’ית-עזון, יום ב’, 22.05.06, בוקר משקיפות: נעמי ל’, ענבל ר’ (מדווחת)ארתאח7:00 – הדרך שוממה, אין יציאת פועלים לישראל. ג’בארה השער החקלאי7:20 – במשך החודש הקרוב השער ישאר פתוח לאורך היממה, עקב סגירת המעבר הראשי לג’בארה מטול כרם. הכניסה לתושבי המקום ולחקלאים הנושאים אישורים שהונפקו במת”ק טול כרם בלבד. נושאי אישורים לשער זה שהונפקו במת”ק קלקיליה מופנים לסלעית. מפקד המחסום טוען כי יש מעבר מסלעית לג’בארה דרך שער שמספרו 839. לפי הידוע לנו, אין אפשרות לעבור שם. מחוץ לשער מתגודדים תושבים מפרעון שנושאים אישורים שונים. לכמה מהם אישור לשער פרעון, שסגור כבר חודשיים. תושבים אחרים מפרעון נושאים אישורים לשער החקלאי (נכתב על הטופס אישור כניסה לשער החקלאי של ג’בארה) ומציגים מסמכים בערבית שלטענתם הם תעודות טאבו על קרקע חקלאית בג’בארה, (אנחנו לא קוראות ערבית אבל המסמכים חתומים בחותמת בעברית של המנהל בקדום) ולמרות זאת נמנע מהם המעבר. קצת לאחר מכן, אנחנו פוגשות בנציג מת”ק ושואלות אותו מדוע נמנעת הכניסה בשער לתושבי פרעון. הנציג (שמסרב להזדהות) מטלפן ומברר. תשובת המת”ק היא כדלהלן: שער פרעון הוא שער חקלאי עונתי והוא אכן סגור כעת. בדרך כלל, מי שבידו אישור לפרעון, הוא בעל מטע זיתים שצריך להכנס לשטח בעונת המסיק. אין אפשרות להחליף אישור שניתן לפרעון, באישור לשער אחר. תשובה זו תמוהה בעינינו מכמה סיבות. א. כאמור, בין המסורבים היו גם מי שנשאו אישורים מפורשים לשער ג’בארה ולא לפרעון. ב. הפונים אלינו טענו שהם מגדלים שתילים בחממות, ומקנן בנו ספק אם הצבא שלח לג’בארה מודד קרקעות כדי לבדוק אם בקרקע שרשומה על שם פלוני, גדלים זיתים או עגבניות. ג. אם אדם הוא בעל קושאן על קרקע, בשטח שנמצא כולו בבעלות פלסטינית, ואף אם הוא מגדל זיתים ונגמרה עונת המסיק, אין לצבא את הזכות המוסרית למנוע ממנו את הגישה אל אדמתו במשך רוב ימות השנה.שוב עולה החשד כי באזור זה, בתרוצים שונים, הצבא מפעיל מדיניות שיטתית של הפרדת חקלאים מאדמותיהם. א- ראס7:40 – התנועה דלילה. מותרת כניסה חופשית לטול כרם לאחר בידוק. היציאה מטול כרם אסורה על גברים בני 15-30 תושבי נפות ג’נין וטול כרם. ג’בארה המחסום התחתון על כביש 578:00 – אין תנועה מכיוון טול כרם עקב עבודות תשתית. שב”חים מעוכבים לפרקי זמן לא ארוכים. מפקד המחסום מציין שלפי הפקודות אין להשתמש בעיכוב כעונש. ענבתא8.15 – כניסה חופשית לטול כרם. הכניסה לישראלים מותרת ברגל בלבד. היציאה מהעיר אסורה על גברים בגיל 16-30 תושבי נפות טול כרם וג’נין. להבדיל משבוע שעבר, גם סטודנטים עם תעודת סטודנט, שמנסים להגיע לבחינות סוף השנה, לא מורשים לצאת. כמה לוחיות זיהוי ישראליות שמורות תחת רגלי החיילים. מפקד המחסום מסביר שאת הלוחיות מורידים מכלי רכב ישראלים, שמגיעים לפרוק (באישור משרד הרישוי הישראלי) בטול כרם. ההחרמה נועדה למניעת שימוש חוזר בלוחית.סחורה נכנסת לטול כרם באופן חופשי. יציאת הסחורה מותנית בשיקול דעת מפקד המחסום. אנחנו שואלות לאיזה מעבר הוא מפנה משאית שמוחזרת לעיר. תשובת מפקד המחסום: אני לא יודע. אם המשאית יותר מידי עמוסה, ואין לי אפשרות לבדוק אותה, אני לא מעביר אותה. ג’ית9:50 – שני מחסומים באזור: על כביש 60, מצפון לג’ית ועל כביש 57 לכיוון חווארה. בשני המחסומים אין תור.עזון10:10 – שני מחסומים באזור: בכניסה הראשית לישוב, האמר עומד לצד הדרך ואין הפרעה לתנועה. על כביש 55, המשטרה הצבאית מבצעת בדיקת תעודות של נוסעים במכוניות מסוימות, לפי בחירת השוטרים.
קדום - קדומים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
הכפר קדום
קיים כ 4.000 שנה. תושבים החיים כיום מתפרנסים מחקלאות ומזיתים. (הנוף ההררי מכוסה עצי זית. פה ושם כתמי ירק חקלאי).עיר המחוז של קדום הייתה שכם עד 1994, ומאז עבר הכפר לעיר המחוז קלקיליה.
בכפר 4.000 נפשות (2013) הכפר עצמו הוא בשטח B, כלומר שליטה אזרחית פלסטינית.. לתושבי הכפר 22.000 דונם, מהם 11.000 – שטח C. הגישה לאדמות בשטח C דורשת תיאום עם הצבא כלומר, כמעט לא זמינה.התנחלות קדומים נוסדה ב 1975 על אדמות הכפר קדום, ומאז התרחבה ל 5 "קדומימים" – מרכז, מזרח וכיו"ב. ההתנחלות קדומים מפרידה בין הכפר לאדמותיו ומונעת גישה אל הכביש הראשי.
הכביש שחיבר את קדום אל כביש 55 נסגר עבור תושבי ב 2003. וכך, במקום להגיע מקדוּם אל ג'ית – מרחק של קילומטר וחצי – ב פחות מ 10 דקות, עכשיו המרחק הוא 12 ק"מ בדרך מאד משובשת (דרך ח'גה ופונדוק ).
מאז 2004 תושבי קדום מגישים בקשות שיפתחו להם את הדרך לכביש 55 ואינם נענים.
אנשי הכפר מפגינים מאז יולי 2011 ועד היום הזה כל יום ששי נגד סגירת הכביש ונגד גזילת אדמותיהם. הם צועדים עד קצה הכפר, ושם עוצרים. יש "טקס" קבוע של הפגנה, ועימות עם הצבא שמגיע למקום ההפגנה שבתוך הכפר, בקצה הכביש החסום. הצבא מגיב להפגנות שמתקיימות בתוך שטח הכפר על ידי כלים חריפים צליפות כדורי גומי, בואש, גז מדמיע שגורמים לנזקים גופניים לתושבי הכפר. עשרות רבות נעצרים על ידי הצבא. בנוסף יש הפחדה של בני נוער וילדים על ידי פרסום תמונותיהם בחוצות הכפר.לאחרונה התחיל הצבא להשתמש גם בירי אש חיה . ב-12.7.19, ילד בן 10 מהכפר נורה בראשו בידי צלף בעומדו ליד ביתו בעת הפגנה ונפצע קשה.
מעודכן לספטמבר 2019
Shoshi Anbar22/05/2006קדומים: בכניסה מחסום ודגל ישראל
-