חזרה לדף חיפוש דוחות

א-ראם, קלנדיה, יום א’ 17.3.13, אחה”צ

צופות ומדווחות: רוני המרמן ותמר פלישמן (מדווחת), אורחים: דמיאן (Demian) וגידו (Guido) מארגנטינה
17/03/2013
| אחה"צ

קלנדיה:

– למרות הקור ולמרות ייסורי הגוף והנפש, נאלץ חולה סרטן לעבור בשארית כוחותיו מאלונקת שטחים לאלונקה ירושלמית, מאמבולנס שטחים לאמבולנס ירושלמי, להפקיע את צרורותיו לעיניהם של חמושים שווידאו שהחפצים ובעליהם אינם סיכון קיומי למדינת ישראל.

וחובה לזכור ולחזור ולומר ולספר שהחלשים ביותר, החולים והמעונים האלו, בכל גיל ומגדר, מתוקף חוקי הכיבוש הגזעניים, רק כך עוברים לאשפוז בבתי חולים, ושמיליוני בני אדם כבר עמדו לאורך השנים באותו המקום, ועתידים הם ורבבות כמותם לשוב ולמצוא עצמם באותה סיטואציה, באותו אמבולנס (או שכמותו) ובאותה אלונקה, מול אותם חמושים ונהלים, בכל יום מימות השנה, בכל שעה משעות היום ובכל מזג אויר.

כי לשיטת הכיבוש כולם חשודים וכולם שקופים.

 

– את מחמוד ג'עברי שטרם מלאו לו שש עשרה צדו חיילים ביום חמישי ה-14 במרס במהלך היתקלויות בין נערים פלסטינים מוחים לבין כוחות הצבא.

זו הפעם השלישית שמחמוד רואה את קירות הכלא הישראלי מבפנים. לעדות האנשים ומהיכרותי וידיעתי האישית מחמוד לעולם אינו זורק אבנים. אבל הם אינם מהססים לשוב ולעצור אותו כדי שישמש להם "עד מפליל", כדי שימסור שמות. שמות של מי שזורק אבנים או אינו זורק ויוכלו להסתמך על עדותו שהוצאה בכפייה עם או בלי קשר לאמת כדי להעמיד למשפט ולהרשיע ולכלוא נערים אחרים.

ביום שלמחרת המעצר מחמוד שוחרר. עד הפעם הבאה.

 

– אורחינו גידו ודימאן שמצלמים סרט וידאו במטרה להראות לקהילה היהודית בארגנטינה את מציאות הכיבוש, שמחו לראיין את עבדאללה תמימי, שגלל באוזניהם את סיפור געגועיו לכפר מוצאו שמעולם לא ראה ושעל אדמתו לא התאפשר לו מעולם לדרוך.

 עבדאללה, שהשלים עם העובדה שהשיבה לאדמת משפחתו אינה ברת מימוש ושחולם רק להגיע ולבקר את המקום בו קבורים אבותיו, חזר שוב ושוב על המשפט:"I am not a terrorist".

כי מהיותו בן העם הפלסטיני שזכויותיו כרכושו הופקעו מרשותו ומעמד אין לו, גם עבדאללה יודע שכדי לשרוד עליו תמיד להוכיח את ניקיון כפיו וכוונותיו. סוג של תעודת יושר שגם היא אינה ערובה לבאות.

על סאריס, כפר מולדת משפחתו של עבדאללה תמימי: http://www.zochrot.org/place/%D7%A1%D6%B7%D7%90%D7%A8%D6%B4%D7%99%D7%A1  (תודה לאיתן בורונשטיין שהעביר לי את הקישורית)

 

– במתחם הפנימי בצד הפלסטיני של המחסום חלו שינויים קוסמטיים: החומה החיצונית והמגדל נוקו מכתובות ונצבעו והושב להם מראם האחיד וגם המוט הצהוב שחסם נתיב תנועה הוסר.

סיפרו שבאישון לילה יצאו חיילים חמושים במברשות מהמחסום והם שעשו את המלאכה. הם היו כל כך להוטים לכסות על כל ציור וכתובת, שהגיעו עד לדיוקנו של הראיס וכפסע היה בינם לבין כיסוי פניו של ערפאת שדמותו שעל החומה הפכה לסמל המקום. רק פקודה לחדול מהמלאכה שהגיעה ברגע האחרון הצילה את פניו של יאסר ערפאת.

 

לא תעזור שום קוסמטיקה להלבין את פשעי הכיבוש וגם לא מחוות או הקלות שוליות כמו תיקון ברזיה, פתיחת מסלול נוסף, זירוז תהליכי מעבר או חיוך של האוחז ברובה.

כי מאחורי כל זה קיימת ופועלת מכונה משומנת זדונית ומפלצתית ואותה יש לעקור מין השורש ולא לייפותה.

 

אר-רם

דומה שהעיירה הולכת ונעלמת תחת מצבורי האשפה הנערמים בכל קרני הרחובות, בין מסלולי התנועה ולאורך חומת ההפרדה וריחם נישא למרחוק.

  • א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.
      בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות  מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת,  המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
      חפירת הכביש השקוע לישראלים
      Anat Tueg
      May-21-2022
      חפירת הכביש השקוע לישראלים
  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
      Tamar Fleishman
      Apr-12-2026
      קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
לתרומה