א-ראם, קלנדיה, יום ד’ 12.11.08, אחה”צ
מחסום קלנדיה
למרתה היה זה המפגשהראשון עםהמחסום.בחרנו לפתוח בציטוט מדבריה בסוף המשמרת:
למרות היותי רגילה למראות קשים,אני אחות חדר ניתוח, אני בשוק!
כמויות הברזל.הכל כל כך קבוע. מאורגן למופת. מתוכנן היטב. נראה כאילו המקום מתוכנן לעוד 2000 שנה.
הסתכלתי על האנשים בכלובים. על הפנים שלהם. ראיתי תחושה של השפלה נוראית ודה הומניזציה. תחושה של חוסר תקווה,יאוש. לא מענין אותם מה נצלם או נרשום, הרי לא נוכל לעזור להם.
התאורה על החומות נתנה לי הרגשה של בית סוהר אחד גדול.
הרגשתי הרבה אלימות סמויה: החיילת בבוטקה (ליד הכלובים) בגילה של בתי.היא יושבת, מפצחת גרעינים, לידה, בקבוק קולה גדול, והיא מסמסת בנייד שלה. מידי פעם לוחצת על כפתור, מעבירה אנשים, סוגרת את הקרוסלה בפרצוף שלהם, וחוזר חלילה. החיילת מסתכלת עלי, ולא מבינה מה אני מסתכלת עליה.
ועוד דבר אחרון. לדעתי יש עמידה מאד לא מקצועית של החיילים מול הקהל.לא הבנו את מרתה, והיא הסבירה:זה מקום שאמור לתת שרות לקהל.ההופעה, שפת הגוף, טון הדיבור, צורת הפניה לקהל, הנימוסים, חייבים להיות בהתאם! (מרתה באה מאירופה).
בהתנהגות החיילים היתה הרבה יהירות, ותחושה שאין תוקף לחוק במקום הזה.
16:20 א-ראם
21 מכוניותבתור לירושלים.המעברבחומה דרכו נהגנו לנסוע לקלנדיה נסגר והחומה רציפה. עברנו דרך שער הברזל שהיה פתוח.מגרש הכדורגל שודרג לאצטדיון עם 2 יציעים מקורים.
16:40קלנדיה מצפון
בכלובי המשחטה מעט אנשים,רק שרוול 4 פתוח. ברחבה שלפניו, תור עבה.פלשתינאי: אנחנו כמו בקר! זה משפיל!גם אנחנו צפינו לתוך הכלוב בבושה.
16:50 התור בכלוב השמאלי,גולש לסככה,עדין רק שרוול 4 פעיל.
17:07 ככר המכוניות
2 מסלולים פתוחים לכיוון ירושלים. 25 מכוניות בתור. זמן המתנה לפחות 15 דק'.במשך כל משמרת התנועה עמוסה בככר לכל הכיוונים.
רופא מרמאללה שעובד בירושלים אומר לנו: שינו את הנוהלים. גם צוותים רפואיים חייבים לעבור בקלנדיה. לוקח לי שעה וחצי לעבור כל בוקר. מבקש להקל מעבר של בעלי אישורים ותפקידים מיוחדים.מתוכננת הפגנה בימים הקרובים. מבקש שנבוא.
היום ראינו שאפשר לפתוח רק שרוול אחד במשך אחה"צ,והעולם אינו חרב.
א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת, המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
Anat TuegMay-21-2022חפירת הכביש השקוע לישראלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-