א-רם, קלנדיה יום ד’, 3/5/06, בוקר – יום העצמאותמשקיפות: נורית נ., האני ל., ורוני י. (מדווחת) 6:40 – א-רם המחסום צפוף ברכבי צבא, 4 ג’יפים. 5 חיילים, 2 מהם נשים הבודקות תעודות. יש תור ארוך של מכוניות ואוטובוסים של הסעות ילדים, אם כי נראה שהבדיקה נעשית מהר. אוטובוס אחד שעליו הכיתוב “תלמוד תורה” בעברית. אחרי מספר דקות מגיע טרנזיט משטרתי עם ארוחת בוקר לחיילים. החיילות נשלחות לקחת את הארגזים עם האוכל ולהביאו לבודקה של החיילים. כל הרכבים והאנשים המגיעים למחסום עוברים, ואין מוחזרים חזרה. 6:55 אנחנו עוזבות לקלנדיה 7:10 אנחנו מגיעות לצומת של הכביש המוביל ליריחו. יש תכונה רבה סביב מחסום הפתע שצץ בין קלנדיה לא-רם. המחסום מאוייש ע”י 5 חיילים, ונהג מונית אמר לנו שהמחסום קיים מזה 4 ימים. החיילים מתעלמים מאתנו וכאשר אנו פונות אליהם הם לא מעוניינים לדבר איתנו, כך שאין לנו אפשרות לקבל אינפורמציה פורמלית בקשר למי ראשי לעבור ומתי. הרבה ילדים מחכים להסעות לבי”ס. הבדיקה של החיילים שטחית ושרירותית. יש רכבים שהחיילים מעבירים בנפנוף יד, ללא בדיקה. יש רכבים שרק חלק מהנוסעים נבדקים ויש רכבים שאף נדרשים לפתוח תא מטען. פלשתינאי אמר לנו שאנשים מג’נין וטול-כרם לא רשאים לעבור במחסום הזה, וגם לא מחיזמה וממישור אדומים. התנועה יוצרת צוואר בקבוק שבו 4 מכוניות עומדות לרוחב הכביש והתנועה ממול נוסעת על שולי הכביש. פגשנו אישה בדרכה ליישוב אדם, בו היא עובדת. אדם מבית חנינה סיפר לנו שלקח לו כשעה להגיע לכאן. 7:40 בדרכנו לטרמינל בקלנדיה, אנו שמות לב שכל תאורת הטרמינל עובדת, והחשמל מתבזבז ללא אבחנה. במהלך שהותנו במחסום של הרכבים, כל הרכבים עוברים. החיילים מבקשים מאיתנו להתקדם לכיוון המחסום כיוון “שלעמוד בכיוון ראמללה זה מסוכן לנו”.>br> אנחנו נכנסות לטרמינל של הולכי הרגל. אנחנו מציצות לחלון של החיילים ורואות את אחד החיילים משחק סולייטר. מעט מאד אנשים מגיעים למחסום, אולי בגלל הסגר ההדוק. נראה שרב האנשים עוברים ללא בעיה. 2 בחורות עם תעודות ירוקות ואישור מעבר מוחזרות חזרה. צועדות חזרה, אזור מחסום הפתע נעשה יותר כאוטי, הצפירות וריח הדלק השרוף מוסיפים לאווירה. אחד החיילים רץ וצועק לכיוון מונית עם שני אנשים בתוכה, כאשר הוא מכוון את רובהו לחלון, והאצבע על ההדק. הוא מחרים להם את מפתחות הרכב וממשיך בעיניניו. אנחנו מתחילות טלפונים, ע”מ לדווח על התקרית, אך החייל מחזיר את המפתחות 5 דק’ מאוחר יותר. הוא מחזיר באותה הזדמנות צרור מפתחות נוסף לנהג אחר שגם לו הוא החרים . בחור צעיר מברך אותנו לשלום ומבקש למסור ד”ש לאיה. 9:15 : נוסעות חזרה דרך א-רם. עדין יש תור ארוך של רכבים, אך הבדיקה מהירה.