א-ראם, קלנדיה
א-רם, קלנדיה
ב- 06:30 בבוקר במחסום א-רם ישנו תור ארוך של מכוניות. הבדיקות מתנהלות בעצלתיים. תושבים עם תעודות זהות כחולות עומדים בוקר בוקר בתור מכביד זה’ כשהניירות והמכוניות נבדקים בקפידה מרובה. בוקר בוקר לוקחים תושבי א-רם את ילדיהם לבתי הספר ונוסעים בעצמם למקומות עבודתם במזרח ירושלים. לא ברור לנו עד היום מדוע מחסום זה עובד בכזאת אטיות והכבדה על התושבים. כאמור, לא עוברים כאן כלל תושבי שטחים!!! אין כאן עניין הקשור לצורכי ביטחון אלא רק מירור חייהם של התושבים.
המג”בניקים עובדים כמו בשביתה איטלקית תוך כדי שתיית קפה והסתחבקות בינם לבין עצמם. אפשר לפתוח שני מעברי מכוניות אבל זו בקשה שאנו מעלות כבר זמן רב ונראה שהיא דמיונית ומיותרת בעיני השולטים כאן.
פגשנו במקום את רס”ן עמוס מהמת”ק החדש – “מת”ק עוטף ירושלים”. הוא הבטיח לנו שידבר עם המג”ד של א-רם שיפתחו בשעות העומס מסלול בדיקה נוסף. נחיה ונראה. נסינו להבין ממנו קצת על המת”ק החדש שנפתח. מת”ק זה חובק עכשיו את קלנדיה, א-רם, א-זעיים והקונטיינר (שכבר אינו תחת מת”ק עציון). המת”ק החדש אינו מתעסק עם ענתה או מה שהם קוראים מ”פ -מחנה הפליטים שעפאת, ולמה? כי מחנה הפליטים הוא שטח ישראל ומהווה חלק בלתי נפרד ממנה ועליו אחראי מג”ב ירושלים, שאינו סמוך על שולחנו של המת”ק . ואילו א-רם נחשב לשטח פלסטיני על תושביו בעלי תעודות הזהות הישראליות. אם מישהו מבין את ההיגיון שבדברים שיקום!
עמוס המליץ לפנות בכל בעיה אל סגן צדקי מהמת”ק החדש, אך הצלחנו לקבל גם את מספר הטלפון שלו. כמו כן, נמסר לנו מספר נוסף של החמ”ל במת”ק.
מחסום קלנדיה – כמעט תקרית. אילו לא היינו ממהרות להפריד בין הניצים, חיילי מילואים מול פלסטיני שנדחף בדחיפות קלות אל מעבר לגדר חזרה לרמאללה, היינו יוצרות תקרית חדשה…פשוט עמדנו שם וצעקנו – “הי הי בלי ידיים” והידיים הוסרו. הפלסטיני שטען שהוא צריך להגיע לעטרות כדי לחפש את תעודות הזהות האבודה שלו לא חשש להתעמת עם החיילים. אחרי שניסינו לברר איך עליו להגיע לחפש את ת.ז. שלו כשלא מאפשרים לו לעבור כי אין לו ת.ז. הבנו שהנ”ל (גם לדבריו) מצליח כל יום לעבור עם אותו הסיפור. לבסוף הוא עבר גם הפעם וזאת לאחר שהזעקנו שוב את עמוס מהמת”ק שהגיע למקום ונתן לו וגם למעוכבים אחרים, שבעצם לא היו צרכים להיות מעוכבים, לעבור. כשחשבנו שהכל נגמר והתחלנו לחזור הביתה, במרחק 50 מטר מהמחסום (במקום שבו עומדים אנשי הבייגלה) עמד ג’יפ של מג”ב רמאללה ולקח תעודות לשם בדיקה נוספת. התלוננו בפני מ”פ ממג”ב רמאללה על כפל בדיקות. הוסבר לנו שבמחסום בודקים אישורים ואילו המג”ב האורב לאנשים שאך זה עברו את המחסום – בודקים את כשרות התעודות. אין סוף להמצאות. אנו תוהות – האם מג”ב אינו סומך על הצבא?!…
א-ראם; מחסום ועיירה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום א-ראם נמצא כשני ק"מ מדרום למחסום קלנדיה וכ-300 מ' מצפון לצומת נווה יעקב, בפאתי שכונת דאחית אל בריד. המחסום הוקם בשנת 1991 כמחסום כניסה לירושלים רבתי, נמצא בתוך שטח פלסטיני שסופח לירושלים ב-1967.בפברואר 2009 הושלמה הבנייה של חומת ההפרדה סביב העיירה אר-רם. העיירה הפכה להיות מובלעת פלסטינית (שטח B) שכונת דחית-אל בריד הצטרפה למובלעת, המחסום נסגר בחומה. החומה נבנתה על הכביש שהוביל לירושלים. מאז המצב בעיירה התדרדר.בתים נטושים וחצי גמורים, רוב בתי העסק נסגרו. הזנחה קשה בסביבות הגדר וברחובות. מי שיכול היה עזב. עודכן בינואר 2024
Anat TuegMay-21-2022חפירת הכביש השקוע לישראלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanFeb-27-2026קלנדיה: בדרך לתפילה
-