בוקר שקט באופן חשוד בקלנדיה
05:15 כשהגענו למחסום הופתענו מהאווירה הרגועה. למרות שאנשים הגיעו ברצף קל וקבוע, הם יכלו לעבור בקלות דרך הקרוסלה היחידה שהיתה פתוחה.
דוכן הפלאפל היה פתוח. קיוסק הקפה היה סגור – נודע לנו שאביו של הבעלים נפטר. היות והיה כה שקט, יכולנו לשוחח עם אבו רמזי מוכר הבייגלה. תהינו אם השקט כאן קשור למהומה האלימה שהיתה בכפר ליד רמאללה, אך הוא לא שמע על האירוע (“אני לא מקשיב לחדשות”). ואכן לא היה כל מתח בקרב האנשים שחלפו על פנינו. פשוט הוקל להם שיש בוקר כה קל וברכו אותנו לשלום בחום.
היות והיה לנו זמן לשוחח, למדנו שמוכר הבייגלה המבוגר, הדוחף בכל יום עגלה כבדה אל ומן המחסום, עושה זאת כדי לפרנס 3 נכדים צעירים שהוא ואשתו מגדלים, לאחר שאביהם נפטר בתחילת שנות השלושים שלו.
שומר הגיע ב 05:50. מייד אחרי 6 בבוקר הגיע קצין המת”ק. מעט אנשים עברו בשער ההומניטרי, הקצין עזב ב06:40 והשער נסגר. המשימה העיקרית שלנו היתה להסביר לנשים שהגיעו שהשער ההומניטרי סגור.
כאשר החייל בתא הוחלף ב 6 בבוקר, היתה מספיק תנועה כדי להצדיק פתיחת קרוסלה שניה, אך גם זאת נשארה פתוחה.
החדשות המרעישות מן המחסום הן שהאגף החדש היה מואר ושלט “ברוכים הבאים לקלנדיה” היה תלוי, עם ציון שעות פתיחת המשרדים השונים. מתי תהיה הפתיחה החגיגית?
ב 7 בבוקר, עזבנו ועברנו במהירות את המחסום. נקראנו בחזרה “בנות” ע”י החיילת הבכירה יותר, שהחמיאה לנו בכך שלא קראה לנו “סבתות”. היא רצתה לוודא שחתמנו על האישור המיוחד (?) המתיר לנו להיות בצד הפלסטיני. כנראה חדשה בתפקידה והתנהגה באופן ידידותי מאוד. צריך אישור שכזה כמובן, רק כשהולכים לשטח A.
בסה”כ היה זה בוקר שקט יחסית ליום ראשון, שלרוב עמוס פועלים המתחילים את שבוע העבודה שלהם.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-