ג’בארה,יום שלישי, 22.6.04, בוקר נוכחות: רותי, מיה, אלינוער (מדווחת) ארתאח 06:30 – העובדים זורמים אל מוחץ לשער. השער נפתח ב-06:00, ובפנים עדיין מחכים מאות פלשתינים. התור מתקצר במהירות, ונראה שהמ”צ המאיישים את המחסום פועלים ביעילות.ג’בארה במחסום – ימות המשיח. המעבר ללא שום בדיקות, והיום אין אפילו טעם לעמוד שם. החלטנו לצאת לסיור בכפרי הסביבה.בכניסה לסאפרין, לפני מחסום האבנים, בוערת ערימת האשפה שדיווחנו עליה בשבוע שעבר. לטענת התושבים זרקו אותה מתנחלים בכניסה לכפר. פעולת בילוש מאשרת את הטענה. האשפה “יהודית” למהדרין: אריזות של מוצרים תוצרת הארץ, יקרים מדי לשימוש הפלסטינים, וגולת הכותרת – עיתונים בעברית. אחד מהם נקרא “בשבע – עיתון לציבור הדתי בישראל”. החלטנו לבדוק איך נכנסים ויוצאים התושבים מכפרם. ובכן, בעיקוף ענקי של קילומטרים רבים. אנחנו נוסעות לבית ליד (הפלשתינית), מין עיר רפאים, ומשם לסאפרין. כרגיל, טרטור לשם טרטור, הרי בסופו של דבר מגיעים לאותו מקום. בכניסה לכפר ראמין – חסימה, בניגוד מוחלט לטענת דובר צה”ל בהודעה שהועברה אלינו בשבוע שעבר, שלפיה נמנה ראמין עם הכפרים שחסימותיהם הוסרו. לא דובים ולא יער.