בורין (יצהר), זעתרה (צומת תפוח), מעבר אליהו, עזון עתמה, צומת ג’ית, יום ב’ 24.10.11, בוקר
06:20 עזון עתמה דרום – עשרות אנשים (כ 100) מחכים מחוץ למחסום למסיעים שלהם לעבודה. במחסום תור של כ 100 מחכים. המעבר מהיר עברו 20 אנשים ב כ 5 דקות. מדי פעם יוצא המ"צ ובודק חפצים ידנית וחוזר לעמדה. נשים עוברות בשער המכוניות ומיד משתלבות בבדיקת תעודות. מגיע אדם עם עגלה וחמור והשער נפתח עבורו. גם הילדים המגיעים בטפטוף מהאזור שמדרום לגדר ועוברים לבית הספר בעזון עתמה עוברים בשער המכוניות. מגיע בוגר העובר בשער המכוניות מעזון עתמה לביתו ומסביר שהוא גר כאן – מדרום לשער – וזה תלוי בקצין המשמרת. יש מאפשרים לו מעבר מהיר הביתה או ששולחים אותו לעמוד בתור ½ שעה כמו כולם.
07:30 שער מזרחי של אריאל
החלטנו לנסות ולהגיע לשערי אריאל למוסקים. עקבנו אחרי המת"ק והגענו לכאן. מגיעה משפחה מורחבת גברים נשים וילדים במכונית ומחנה אותה בחניה מחוץ לשער שבה כבר יש מספר מכוניות. המת"ק הגיע לכאן לאשר להם לעבור בשער ולהיכנס לאריאל. הוא מעביר אותם והם עולים על דרך המערכת והולכים בה עם סולם וציוד מסיק למטע שלהם הנמצא בתוך אריאל. את הזיתים, אמר המת"ק, הם יוציאו במרוכז כשיגמרו למסוק. מגיעים עוד פלסטינים העוברים בדיקה בשער, לאחר שחיכו מעט לפני השער, ונכנסים לעבודה באריאל.
נסינו לבדוק כיצד להגיע לשערי אריאל אך לפי המת"ק אין אנו יכולות להגיע לשם כי צריך ללכת על גדר המערכת. אולי צריך לחפש בתוך הישוב בין הבתים כיצד להגיע לזיתים. אמר שגם במרדה לא נוכל להגיע במכונית אבל אולי מתוך מרדה בעזרת המקומיים ניתן יהיה להגיע.
בדרך לסלפית והלאה , מאריאל, כביש רחב מאוד, עם שוליים רחבים וגדרות בטיחות – הלוואי עלינו בישראל. בהמשך על כביש 60 כל כמה מטרים יש שקיות זבל ופועלים המנקים את שולי הכביש, מחזה זה המשיך כל הדרך לאורך כביש 60 עד סרה לפחות. כשחזרנו בחזרה לישראל לא ראינו כבישים נקיים בעבודת יד ושקיות ולכלוך היו בכל מקום. בירידה מאריאל התנחלות קטנה בקרוואנים –נופי נחמיה – קהילה חמה בלב הארץ – ובכניסה שלטי פרסומת המזמינים לגור במקום נהדר וכולי.
07:50 – צומת תפוח
על הגדר סביב החניון שלטים רבים "בייניש הרצחת וגם ירשת – גבעת אסף" וגם "בידינו לשנות – גבעת אסף". במעבר אין חיילים אבל העוברים בנסיעה מאיטים מחמת פסי ההרעדה ואולי גם בציפייה שיצוצו חיילים פתאום.
08:10 צומת יצהר – שני שוטרים בודקים תעודות לבאים מכוון צומת ג'ית. במחסום חווארה לא נראים חיילים פרט לפיל בוקס אבל בעליה להר גריזים עומדים חיילים והכביש בחלקו חסום.
אנו ממשיכות לכביש 60 לכוון צומת ג'ית.
08:40 – בכניסה לסרה – האמר , כביש היציאה חסום בחלקו על ידי מסמרים וחיילים הבודקים תעודות למכוניות יוצאות, מדי פעם תור קטן שנמס במהירות. לאחר כ 5 דקות – הם מתקפלים .
09:15 – שער אליהו – הגינון סביב החניה הולך ומתפתח – אנחנו כאן כדי להשאר- זה מה שזה אומר לי. בצד החניה מכלאות לכלבים, חדש עבורי. לא ברור אם הם לשמירה או לבדיקת אמל"ח. הם היו מאוד קולניים כאשר ניסינו לגשת אליהם וכמובן שנאמר לנו לא להתקרב. במעבר הולכי הרגל עברה פלסטינית במהירות רבה. בחניון הבדיקה היו ערבים ישראליים שעברו בדיקה – עכשו כשאין לחץ הבדיקה יחסית מהירה, כל מכונית על ידי שתי בודקות סימולטנית.
נכנסנו עוד לכביש לואדי ראשה לראות איך השער נראה, הכל מאוד חסום, אך זו לא שעת פתיחה. לא הצלחנו לראות לאן האנשים היוצאים למסיק כאן (אם הם בכלל יוצאים) הולכים למסוק.
בורין / יצהר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בורין
כפר פלסטיני בנפת שכם, ההתנחלויות יצהר והר ברכה הוקמו מעל הישוב הפלסטיני, מעט דרומית לשכם, ליד כביש 60, הכביש המרכזי העובר בגדה, אך הכפר מנותק ממנו, ללא אפשרות להגיע אליו עם רכב.
חיים בו כ-4000 תושבים. רובם עוסק בחקלאות ומרעה צאן, למרות שרבים מבוגרי שני בתי הספר התיכוניים ממשיכים ללימודים באוניברסיטה. בהעדר תעסוקה הם עובדים בבניין או יוצאים לארצות המפרץ.
קרקעות הכפר הופקעו מספר פעמים לצורך הקמת התנחלויות ישראליות ובסיסים צבאיים, וכתוצאה מכך התדלדלו משאבי הקרקע והמים של בורין. משנת 1982, יותר מ-2,000 דונם מקרקעות הכפר הוכרזו כ"אדמות מדינה" ולאחר מכן הועברו להתנחלות הר ברכה.
במהלך השנים האחרונות וביתר שאת מאז 2017 נתון הכפר לפעולות טרור כלפי התושבים של בורין מצד תושבי ההתנחלויות יצהר והר ברכה, המאחז גבעת רונן ואחרים שמתבטאים בפגיעה באנשים וברכוש. למרות קרבת החיילים בבסיס צה"ל הקרוב לאחד מבית הספר של הכפר, סובלים התושבים מאירועים רבים של יידוי אבנים, הצתות של כלי רכב ושדות, המדווחים גם בעיתונות.
מניעת המסיק ב-2023 הייתה אלימה מתמיד. חיילים ומתנחלים עברו עם נשק שלוף בין בתי הכפר ודרשו מאנשים להפסיק למסוק בכפר עצמו ובשטחים הפרטיים מחוץ לכפר. המתנחלים פשטו על שטחי הפלסטינים וגנבו יבול. 300 עצי זית של תושבי בורין, ליד יצהר, נעקרו. איבוד הפרנסה מהזיתים גורם לנזק כלכלי ארוך טווח למשפחות החקלאים, ומביא אותם עד לחרפת רעב.
(מעודכן לנובמבר 2023)
Ronit Dahan-RamatiJan-27-2026תצפית מבורין לכיוון יצהר. רואים בניה חדשה במורדות
-
מחסום / מעבר אליהו 109
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום אליהו, המכונה גם "מעבר הפירות", הוא אחד המחסומים העיקריים בין ישראל לגדה.
הוא ממוקם על כביש 55 בין אלפי מנשה לבין הפנייה לקלקיליה ולצופים, יותר מ-4 ק"מ ממזרח לקו הירוק, בגדר ההפרדה, המנתקת את קלקיליה מאדמותיה שמדרומה, ובכך, נשארת אלפי מנשה ממערב לגדר. התוואי של הגדר יצר מובלעת גדולה של שטח פלסטיני ממערב לגדר - מרחב התפר.
המחסום הזה, קילומטרים ספורים מעבר לקו הירוק, מיועד "להתיישבות הישראלית באיו"ש ולאוכלוסיית מרחב התפר".
המחסום מנוהל על ידי חברה אזרחית. עוברים בו בעיקר רכבים ישראלים הנבדקים ביציאה לישראל, רכבים של ישראלים ערבים מעוכבים מדי פעם, ונבדקים ביסודיות במתקן מיוחד.
גם פלסטינים עם היתר מיוחד לאדמותיהם שבמרחב התפר מורשים לעבור בו, ברגל, ולעיתים ברכב.
Pitzy SteinerMay-15-2022עבודות בכביש
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-
מחסום צומת ג'ית
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום נמצא על כביש 60 ליד במפגש עם כביש 55, ליד הכפר ג'ית. היה מחסום לכלי רכב העוברים בין צפון הגדה לדרומה, בוטל לקראת 2010. מאז מקימים בו מדי פעם מחסומי פתע עם רכב משטרה או מג"ב, ובודקים רכבים ונוסעיהם.
[עודכן באפריל 2010]
Anat PolakJul-17-2025כביש יצהר צומת ג'ית: פקק תנועה
-
עזון-עתמה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כפר פלסטיני בן כ-1,800 תושבים. ההתנחלות שערי תקווה הוקמה על אדמותיו בצמוד אליו, וההתנחלות אורנית הוקמה על אדמותיו החקלאיות. עד 2013 עברה גדר ההפרדה בתוך הכפר ומחסום מאויש על ידי הצבא איפשר לתושבים לעבור מצד לצד. ב-2014 החלו להחליף את הגדר של מובלעת אלקנה בחומה אימתנית סביב הכפר עזון-עתמה ואדמותיו, שניתקה את התושבים מאדמות וחממות פרטיות רבות ליד אורנית וכפר קאסם. בחומה נפתח "שער אורנית 1474", שנפתח 3 פעמים ביום עבור החקלאים. בשנים 2016 -2018 הצבא סגר ופתח באופן שרירותי את השער מדי כמה חודשים, כשהוא מאלץ את החקלאים לעבור, רובם ברגל, דרך שער כמעט לא נגיש הנמצא 3 ק"מ צפונה, בית אמין,1447 או בשער צפוני יותר ע 1419, מול נירית. משם עליהם לחזור כ-8 ק"מ לאדמותיהם שבדרום כדי לעבדן.... ב-2018 נפל דבר, וחקלאי עזון עתמה, שהחממות שלהם ממש מעבר לשער אורנית, התבשרו שהוא לא ייפתח יותר לעולם (מלבד בעונת המסיק). הסיבה: הצבא חושד/טוען שנגנבו ממנו צינורות ברזל שהיו בצדו המזרחי של השער. וכך הוטל עונש קולקטיבי על כל תושבי הכפר, הנאלצים לכתת רגליהם לשערים מרוחקים הנפתחים 2-3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות.
מעודכן ליוני 2021
Apr-11-2019עזון: הכניסה הראשית לכפר עזון: חסומה כבר מספר שבועות
-