ביקור ברהט: המחליטים האמתיים הם אנשי המנהל להתיישבות הבדואים, שפועל בחסות משרד החקלאות
דרום הר חברון וביקור ברהט
יציאה אחר הצהרים: במחסום מיתר זרם זעיר של עובדים חוזרים הביתה, ממהרים, השעות המאוחרות של הצום. מעט מוניות “צהובות” ואנשים מנסים לתפוס טרמפ מכלי רכב מזדמנים, ויש היענות. בכביש 60 לרוב רכבים פלסטינים, כנראה שהיהודים מבלים בבית בשעות האלה. כביש 317 יחסית תנועה ערה אך דלילה בכל זאת: אזור של התנחלויות וכפרים עניים מאוד והעיר יטא. יהודים, שוב, כמעט ולא נראים.
הוזמנו על ידי חבר של עומדים ביחד: ח’ ג’, שהוא מייסד ומוביל עמותה “אבנא חארתנה (בני השכונות)” שתומכת בפעילות תרבותית וחינוך לא פורמלי לאוכלוסיה נחשלת בשכונות אלסנאבל ואלמידאן ומתחם 28, שהם ה”פריפריה” של העיר: שכונות עם אוכלוסיה של כ-3000 איש שלמרות שהם חלק מרהט, עיר מוכרת בישראל, חיים בתנאים של כפר לא מוכר: בלי חשמל, מים זורמים. מסתבר שהשכונות מאוכלסות על ידי אנשים שעברו משכונת האם אלמידאן בשל צפיפות לשטח המיועד לפיתוח על ידי עיריית רהט. שמענו את התלונות של התושבים שאכן חיים בתנאים מאוד קשים, לרוב בפחונים. חבר תנועת עומדים ביחד, מ’ כ’, שהוא חבר מועצת העיר, הבהיר לנו שהעירייה מנסה למצוא פתרון לבעיות השכונות האלה, וחלק מהמצוקה נובעת מחוסר נכונות של כמה תושבים לקבל את הפתרונות המוצעים. הבנו שהמשא ומתן מתמשך. אין אפשרות בדו”ח הזה לברר פרטים מעבר למה ששמענו משני האישים המוכרים והאמינים האלה. יש גם לקחת בחשבון שראש העיר ומועצת העיר יכולים להציע, לתכנן ולהוביל פרויקטים, אך המחליטים האמתיים הם אנשי המנהל להתיישבות הבדואים, שפועל בחסות משרד החקלאות. בקיצור, מצב מסובך גם בהתחשב שברהט המתפתחת יש חוסר במגרשים וגם חוסר של מרחבים פתוחים לשימוש הציבור. אנחנו מביאים את הדברים בשם אומרם.
הצטרפנו לביקור חברי תנועת עומדים ביחד, הפורום לדו-קיום בנגב ו-MW: נ’ ג’, ס’ ב’, ר’ד’ וד’ ד’.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-