חזרה לדף חיפוש דוחות

ביקור סולידריות בבית משפחת מוסא באל-ח'דר

צופות ומדווחות: נתניה ג', עפרה צ' (אורחת), כאמל (נהג), ענת ט' (מדווחת)
04/03/2021
| בוקר

ביקור סולידריות בבית משפחת מוסא באל חדר, שקיבל צו הריסה חמישי

 

את הביקור תיאמנו דרך ידיד של מחסום ווטש מאנגליה, שהשתתף בזום ההריסות שלנו, והציע שניצור קשר עם ארגון HOLY LAND TRUST שהוקם (בשיתוף עם עמותת AMOS ובמימון תורמים מאנגליה), העוסק בהקמתם מחדש של בתים שנהרסו בידי הצבא באזור גוש עציון. מנהל הארגון הוביל אותנו לבית משפחת מוסא, בפאתי העיירה אל חדר, על גבעה המשקיפה ממזרח על כביש 60, המחבר את ירושלים עם חברון דרך גוש עציון. בסמוך לבית היה במשך שנים מחנה צבאי בשטח הפרטי (רשום בטאבו) שבו גרו חיילים ונעו טנקים הלוך ושוב (המחנה פונה ב-2008 לאחר הקמת מכשול ההפרדה באזור אל חדר ואחרי שנים של תלונות מטעם הצלב האדום). ראינו חלק ממבני הבטון שהקיפו אותו – אין ספק שהמיקום של הבית הוא אחת הסיבות לרצון למחוק אותו משם, אף כי מעולם לא נזרקה ממנו אבן.

הבית נהרס כבר 3 פעמים (ב-2004, 2010, 2014) ומאז ההריסה האחרונה מתגוררים 10 מבני משפחת מוסא גברים, נשים, צעירים וילדים, ובראשם הסב עלי עיסא ובנו מחמוד – בביתן קטן שהקימו בצמוד להריסות, בצפיפות ובתנאי מחייה קשים ביותר. אחרי שהגישו הפעם בקשה להיתר בנייה חדש שלא זכתה לתגובה, יצקו רצפה בדצמבר 2020, ובעזרת תרומות ועזרת מתנדבים, בנו קירות בלוקים וגג ארעי. באמצע פברואר הגיע צו ההריסה. לפי מה שנאמר לנו, מי שכנראה היו מעורבים בדיווח התחלת הבנייה הם תושבי המאחז הבלתי חוקי שדה בועז (תמונה מצב), המתנשא ממול, בצדו המערבי של כביש 60 (הצד שעובר כעת הרחבה, כולל חציבת מנהרה נוספת). למשפחה יש תמיכה משפטית ממרכז קתולי לזכויות אדם, ועורכי הדין מטעמו הגיש בקשה רשמית לביטול ההריסה למינהל האזרחי 4 ימים אחרי שהגיע הצו.

קיבלו אותנו במאור פנים, הדליקו מדורה בחבית בתוך המבנה הגולמי, ולאט לאט הגיעה כל המשפחה לשבת אתנו. מחמוד הוציא תיק מסמכים שחור ועבה והחל לספר על 20 שנות המאבק להקים בית, ועתה במחשבה מיוחדת על אביו ואמו הזקנים והחולים (האב קטוע רגל, בן 65 אך נראה ישיש). הוא דיבר בלהט דרמטי וברהיטות על 20 שנות המאבק, וכל המשפחה השתתפה בשיחות מהצד. הראו לנו מסמכים שהסב קנה את כל האדמות מסביב מכל אחיו והכול רשום בטאבו. לעלי עיסא יש 20 ילדים(!) משתי נשים (את הצעירה פגשנו). צעיר האחים של מחמוד הבכור הוא בן 6 (תמונה מצב) וכל האחיינים הצעירים השתעשעו בנושא הדוד בן ה-6.

אנחנו הקשבנו, דיברנו עם בני המשפחה, והעברנו לאליאס מארגון HOLY LAND TRUST את מספר הטלפון של מוראד, התחקירן של יש דיןשמטפל באזור גוש עציון. בתקווה שייעץ וינסה לעזור. לא היה לנו הרבה להבטיח, אמרנו שננסה לפעול ככל יכולתנו להפיץ את הידיעה ברשת הקשרים שלנו ונשמור על קשר.

המשפחה כולה מעוררת הערכה מלוכדת, אופטימית, כולם לומדים בבתי הספר ואחד באוניברסיטה, כולם יודעים קצת עברית ובייחוד אנגלית. הנשים משתתפות בשיחה, הצעירים ידידותיים ומקסימים, מצלמים ושולטים בטלפונים החכמים ובפייסבוק. הסולידריות רבת שנים של מתנדבי ארגון Amos ניכרת. אין ספק שמצבם טוב בהרבה מכל המשפחות הבדואיות בבקעת הירדן, שנלחמות נגד הריסת האוהלים והדירי הכבשים שלהם, או משוכני המערות והחקלאים בדרום הר חברון, שם הורסים לאחרונה כל יומיים בתים ומבנים.

בחדר מחומם בבית מרווח, לא הפסקתי לחשוב עליהם בלילה וביום. באל חדר היה קפוא, רוח וגשם. הם שם 10 בני אדם שמנסים לחיות ולישון בחדר משותף אחד, על כל הקשיים הנובעים מכך. מנסים באומץ לנהל חיים של משפחה עירונית עם עתיד של השכלה ותעסוקה לדור הצעיר וזקנה מכובדת להורים. כל מה שהם מבקשים מישראל הוא שיתנו להם לבנות בית שלא ייהרס. וכמה עצוב ולא פייר שאני מתנחמת בכך שרק אצלם אולי אולי זה לא מאבק חסר סיכוי, שיש להם סיכוי קטן לפחות בגלל כל התמיכה.

  • אזור עציון / גוש עציון*

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.

      היישובים הפלסטיניים באזור מתרכזים במובלעות, כשהגדולה ביניהן היא במזרח - אזור בית לחם, הכולל את בית ג'אלא, אל ח'דר, בית סאחור ועוד. ממערב שוכנים יישובים כמו חוסאן, נחאלין, אל ג'בעה ובתיר וכפרים חקלאיים קטנים ועתיקים כמו שושחלה, ח'ילת זקאריה (חרבת זכריה) ועוד. אלה פזורים על האדמות החקלאיות האחרונות שנותרו בידי הפלסטינים באזור. בשנות האלפיים צצו מאחזים לא חוקיים רבים, המשתלטים בחסות המינהל והצבא על אדמות פלסטיניות פרטיות, מנסים לסלק בדרכים אלימות ביותר את החקלאים מאדמתם ומבתיהם וכך להרחיב את ההתנחלויות. צפו בווידאו על המציאות הקשה באזור שושחלה ומקאם נבי דניאל.

      במהלך שנות ה-90 נסלל כביש 60 החדש, שרובו אסור לתנועת פלסטינים, ולצדו נבנתה חומת ההפרדה. הגישות  אל רבים מהכפרים הפלסטיניים והאדמות החקלאיות באזור נחסמו, ונוצר חיץ בין הכפרים עצמם וכן בינם לבין האדמות שבבעלותם. פריסת ההתנחלויות ורשת הכבישים והמחסומים באזור עציון כולו מעידים על הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי ותחבורתי בין גוש עציון לירושלים.

      חברות מחסום ווטש מסיירות ומתעדות שנים רבות באזור. משוחחות עם הפלסטינים בצמתים, במת"ק, בכפרים ובמקאמים  (אתרי המורשת העתיקים הפלסטיניים) ומנסות לפרסם ברבים את הגזל, האפרטהייד והאלימות שהם חווים. על פעילותן תוכלו לקרוא בדוחות המצורפים.

      בשנת 2021, לאחר שנים רבות של משא ומתן, אישר המינהל האזרחי תוכנית חדשה לכפר המרכזי ח'רבת זכריה, הכוללת היתרי בנייה. המתנחלים מהיישובים הסמוכים מחו על ההחלטה וביקשו משר הביטחון לבטל את ההיתרים. חברות מחסום ווטש עומדות בקשר עם אנשי הכפר ומנסות לערב ארגונים אחרים ולהשתמש בדעת הקהל ובאמצעים משפטיים כדי לעצור את הביטול. בקיץ 2023 נסלל ככביש חדש לישראלים (מתנחלים בעיקר)  העוקף את אל־ערוב ובית אומר על התוואי של כביש 60, בעלות של 300 מיליון שקלים.

       
  • אל-ח'דר

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60  (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.

      אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו  תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם  סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.  
לתרומה