בית איבא-צארה, יום ב’, 28.3.05, בוקר משקיפות: אסתי צ’, עדנה מ’ (מדווחת) בית איבא 8:35 כל המוניות מרוכזות ב”מגרש חניה”. המון מוניות (במרחק סביר מעמדות הבידוק), ועל תנועתן מנצח ביד רמה הסדרן. גם הוא שמח לפגוש אותנו, מרוצה מהסידור החדש, “ת’ מותק”, הכול כשורה. אנחנו מתקדמות לעבר עמדות הבידוק. עינינו רואות קשישה כפופה ולידה המלווה שלה. אנחנו תוהות מה קרה. “היא לא יכולה להזיז את הרגליים שלה”, אומר המלווה. פניה חיוורות מאוד. אני מזעיקה את מפקד המחסום ואת נציג המת”ק, א’, מבקשת רשותם לקרב כלי רכב אליה. מזהה מכונית של הסהר האדום בכיוון שכם, פונה לנהג ושואלת לנכונותו לעזור. הוא משיב בחיוב. שני גברים מרימים על כפות ידיהם את הקשישה, מעבירים אותה לטנדר והמלווה נוסע אתה. מרגישה הקלה. התנועה של הולכי הרגל עוברת במחסום ללא כל עיכובים. כל פעם מגיע גל עם הגעת אוטובוסים אבל אין תורים.שלושה נהגי מוניות מעוכבים לדקות מספר כי התקרבו למחסום מצד שכם מעבר למותר. רק למונית או שתיים, לדברי מפקד המחסום, מותר להתקרב. הוא מכיר את הנהגים ומכיר את ניסיונותיהם להתקרב למחסום על מנת “לתפוש” נוסעים. אין הוא מחמיר אתם.בצד של קוצ’ין לא מאפשרים למעביר משאות צעיר, בעגלת סופרמרקט, להעביר מכלי שמן זית. מסתבר שהוצא יום קודם מרשימת בעלי ההיתרים לעבוד במחסום. “רק לארבעה אנשים יש היתרים לעסוק בכך במחסום”, לדברי מפקד המחסום. לקחנו את פרטיו של צעיר זה ונברר זאת אצל המח”ט. כך נעשה גם ביחס לבעל בסטה שאין לו היתר לעמוד עם עגלת מרכולתו במחסום, לאחר שהג’יפ של ת’ הרס לו את הבסטה. פרטיו ידועים לנו ונברר.כלי רכב עברו בשטף לעבר שכם וממנה. לא היו עיכובים.צארה 9.40 בעלייה לעבר המחסום, קרוב אליו, פרושה קונצרטינה לרוחב הכביש. עצרנו וירדנו מהמכונית. שקט מסביב, ריחות מהממים של פריחה אביבית. עלינו לעבר המחסום. אין נפש חיה, גם לא בעמדת השמירה מעל המחסום. מקום עזוב. בדרך לכפר עוד קונצרטינה כזו לרוחב הכביש. חשוב מאוד שתהיה שם משמרת בשעות הבקר המוקדמות על מנת לצפות במעבר אנשים ליום עבודתם! עזבנו בשעה 10:00 וחזרנו דרך פונדוק-קלקיליה. בפונדוק עצרנו ובחנות צמחים שמענו מבעל החנות, תושב קדום, על מצבם הקשה שם. חשוב להגיע לשם!