בית איבא, יום חמישי, 27.04.06 אחה”צמשקיפות: עינת נ’, נאוה מ’ (מדווחת)14.50 – 19.00הגבלות תנועה: מפי מפקדי שני המחסומים: “כולם עוברים”פרט ל: “תושבי ג’נין אינם יכולים לעבור דרומה” במחסום ג’ית .ובבית איבא “בני 15 עד 30 משכם ומטול כארם לא עוברים” כמו כן אין מעבר לאוטובוסים או למוניות, על הנוסעים לעזוב את הרכב ולעלות על רכב ציבורי אחר אחרי הבדיקה.15:30 צומת ג’יתכביש 60 מכוון דרום מזרח, תור של 23 מכוניות, זמן ההמתנה 22 דקות. בדיקה של תעודות זהות ושאלות בלא בדיקת מטענים. לא נוכחנו באף מכונית שסורבה. כפי הנראה מכוניות רבות נחסמו כבר בחווארה. בעזבנו התור בן 8 מכוניות.כביש 60 מכוון צפון, 16 מכוניות בתור, זמן המתנה 17 דקות.על כביש 55 בצומת זו יש נקודת בדיקה (בלוקים של בטון) בלתי מאוישת, נדמה לנו שזה מבנה חדש שנועד להחליף את העמדות בשתי הזרועות של כביש 60.בסביבות 19:00 בדרכנו חזרה התורים התקצרו, לא ספרנו.16:50 בית איבאברחבת החניה, עוד לפני המחסום, ניכרת פעילות רבה: צפיפות רבה של הולכי רגל, סתם משוטטים והרבה מאד מוניות שנהגיהן קוראים וצועקים ומכריזים על יעדיהן, ונטפלים ומנסים לגייס נוסעים. הסיבה היא שהכלל “כולם עוברים” תקף לגבי אנשים ולא לגבי רכב ציבורי כפי שנוכחנו בהגיענו למחסום עצמו. תור עצום משתרך שם, בסככה עצמה ארבעה מסלולים דחוסים, אך המונים מצטופפים הרחק מעבר לסככה עצמה, בודאי כמה מאות. שלושה חיילים בלבד מאיישים עמדת בדיקה יחידה. לא עלה בידינו למדוד נתוני המתנה כוון שהגישה לנקודות התצפית על קצה התור נאסרת בהחלטיות. המעבר זורם בקצב איטי להחריד בייחוד בהתחשב בלחץ ההמונים המצטופפים ומצפים שם. מיון מוקדם יוצר ארבעה תורים (נשים, גברים לפי קבוצות גיל). בבואנו שמענו תלונות שתור הנשים אינו פעיל מזה למעלה משעה ואכן ראינו שם דוחק גדול. שיטת המיון המוקדם שכביכול נועדה ליעל את הבדיקה ולזרז מעבר של פלחי אוכלוסיה שאינם חשודים, גורמת לעיתים בעיות ועיוותים.למשל, אדם שהגיע לראש התור אחרי שעה של המתנה מגלה שעמד בטעות בתור ה”לא נכון” (הוא בן 44 ועמד כהרגלו במסלול השמאלי, בתור של “מעל 40” שמהיום שונה והוגדר “מעל 50″ ) ואז הוא נשלח שוב לקצה התור ה”נכון”. בעיה אחרת היא של משפחות שחלקן כבר עבר וחלקן עדיין רחוק בתור שמזדחל. במקרה אחד כזה התערבנו וביקשנו לקדם את האב כדי להקל על האם לשחררה מן הצרורות ולאפשר לה למצוא מקום נאות להיניק את בנה התינוק. החיל הבודק שהיה מעוצבן ונבוך מהבכי של הפעוט, התעלם מהצעתנו וכשהמשכנו לדרוש ביתר תקיפות הגיע המפקד וסילק אותנו מהמקום.ברגע מסוים הואץ המעבר, קבוצות של עשרה ועשרים בני אדם חלפו בלי שום בדיקה. תחילה התורים עדיין עמוסים. לקראת השעה שש, כשמספר המגיעים למחסום מדלדל, ניכרת השפעת ההעברה המסיבית ובסופו של דבר מצליחים הבודקים להתגבר על תור הממתינים.משך כל זמן שהותנו במקום זה לא הבחנו במסורבים, ראינו אנשים נשלחים חזרה לקצה התור. כמו כן היו במתקן המעוכבים שני פלשתינים ואזרח ישראלי ממוצא פלשתיני. סיבת כליאתם לפי המפקד “ברור בענין תעודות הזהות”. אחד מהם שוחרר בשעה שש בערך, השניים האחרים נשארו כשעזבנו את המקום בשעה שבע בערב. כוון שהשער תקוע, חייבים המעוכבים לקפוץ מעל הגדר כדי להכנס אל, או לצאת מ, ממתקן הכליאה.במסלול הרכב עוברות רק משאיות ושני אמבולנסים. אין הצטברות תור.