בית איבא, יום ראשון, 30/4/06, אחה”צמשקיפות: עליה ס’, אליקס ו’ (מדווחת)צומת ג’יתזה היה נראה כמו טיול נעים – מזג אויר נפלא, הנוף בלתי ייאמן – שדות ירוקים, שופעים , שלווים ומזמינים. כמעט שכחנו היכן אנחנו נמצאות עד שהמציאות טפחה בפנינו בצומת ג’ית על כביש 55/60 . גם במזרח וגם בצפון תור של 13 מכוניות. הבולדרים של הבטון, החיילים והסככה להגנה של החיילים מפני השמש מציינים את נקודות הבקורת כאן שהפכו לקבועות.בית איבאהמשכנו לבית איבא וחנינו כרגיל ליד נגריית האחים הוואש. הרבה מוניות באזור והרבה יותר פעילות ממה שהיה בשבועות האחרונים. בסוף התור אנחנו רואים גבר שיוצא ממכוניתו כדי להסתכל על התור ועל מה שמצפה לו. הוא מושך בכתפיו, מחייך אלינו ואמור “מה אנחנו יכולים לעשות?”. ב 15:28 אנחנו רואות אותו עובר את הבקורת.כשאנחנו מתקרבות לעמדת הבקורת של הולכי הרגל, הקצין ג’ קורא לנו ואומר “תארו מה מצאנו עכשיו, תצלמו”. הם מצאו כדורי רובה בשקית פלסטיק. הצעיר מוחזק עם ידיים כפותות. יש עוד 2 צעירים במתחם המעוכבים. עוד לא הספקנו לשאול למה הם מעוכבים וכמה זמן כשצעיר נוסף נתפס עם כדורי רובה בשקית שלו. אחד החיילים אומר לנו שאלה כדורים מאיכות טובה מאד. הם נראים לי כמו אותם הכדורים שנתפסו קודם לכן. הצעיר נלקח הצידה לתשאול. שני הצעירים מוחזקים במתחם המעוכבים בעיניים קשורות וידיים כפותות.שני שערים מסתובבים פועלים היום וגם הם לא מספיקים לכמות האנשים שמנסה לעבור. כל אחד נבדק ביסודיות, אפילו התיקים של הנשים. אין הגבלות ליציאה משכם – לא הגבלת גיל ולא מקום מגורים.הקצין מעביר את שני המעוכבים למקום מוצל ומציע להם מים.15:15 הקצין בודק עכשיו את תעודות הזהות של המעוכבים מול הרשימה. הוא משחרר את הסטודנט שאמר לנו שהוא במקום מהשעה 11:00 . המעוכב השני נמצא שם יותר זמן ולדברי אחד החיילים האיש מבוקש על ידי השב”כ.15:28 הבקורת של הרכבים לשני הכיוונים מתנהלת מאד לאט. יש הרבה משאיות ורכבים מסחריים, יותר מכרגיל. אולי הפלסטינאים צופים עוצר לקראת יום הזכרון ויום העצמאות. אנחנו לא יודעות אבל קשה לנו להתרגל למהומה.אחד החיילים צועק עלינו “אתן מפריעות, רק בגללכן יש כאן כזה בלגן”. שאלתי אותו מי גרם לבלגן לפני שאנחנו הגענו.כשאנחנו עוזבות את בית איבא ופונות צפון מערבה לכביש 557, אנו רואות 8 רכבים ממתינים. אין מעוכבים. אנחנו ממשיכות.