בית איבא, יום א’, 26.6.05, אחה”צ צופות: דניה ז’, סוזן ל’ (מדווחת)אורחות: לירון ב’, איזבלה ל’, מוניקה פ’ סיכום: היו לנו ימי השרב שבהם נראה היה שהאנרגיה והלהט לחיים הגיעו לשפל בניגוד כה בולט לתקווה, לאנרגיה ולהתלהבות שלהן היינו עדים אחרי הבחירות מוקדם יותר בשנה (ראה דוח מ-5.5.05). עתה גם עיצומו של הקיץ עבר, ועצבות ודכדוך הוחלפו בהרגשה של דיכאון קולקטיבי – משבר של קיץ. הוראות הכיבוש הבלתי צפויות ומחסומי הפתע משאירים את האנשים במצב של אי-יציבות, ללא אפשרות לצפות מה יהיה הדבר הבא שיקרה והביאו לתהליך זוחל זה של גידול הדרגתי שבו רפיון רוח, פסימיות, עצבות, חוסר תקווה וחוסר עונים קולקטיבי הובאו היום לידי ביטוי על ידי פלסטינים אחדים בצורה ספונטנית, אימפולסיבית ומאולתרת לגמרי. בכל מקום שבו אתה מביט יש חומר גלם למצוקה אנושית: כיבוש ודיכאון.,br>צארה 13:25 – הכתובות הפלואורסצנטיות “אין כניסה” על הבלוק שחוסם את מחצית הכביש דוהות; השלט האדום שמזהיר בעברית ישראלים לא להיכנס הוצב יותר למעלה על הגבעה, שם מקבלים את פנינו גדר תיל ומחסום ריק, כאילו מת. אין אף חייל באופק ועל מגדל השמירה למעלה הכול שקט. בשעה זו גם אין מחסום פתע בג’ית ולא באף מקום בדרך מקלקיליה לבית איבא.בית איבא 14:00 – במשך כל זמן שהותנו בבית איבא לא היו מעוכבים, אך תור כלי הרכב התארך עד לנגריה של חאווש: זה אחד התורים הארוכים ביותר שראינו. האזור מלא אנשים, מוניות, מוכרים ואבק. כרגיל, שני חיילים בודקים את כלי הרכב בצומת, מחזיקים את רשימת המכוניות עם אישור ביד ומשתמשים בה כל הזמן. ג’יפים עם “רופאי העולם”, “תצילו את הילדים” עוברים – חריצים זעירים בחיי היום יום הקשים של הפלסטינים. א’, נציג המת”ק במחסום המרכזי, עובר כדי לעזור, אך לא נראה שהוא מצליח לקצר את זמן ההמתנה. תור כלי הרכב משכם ארוך גם הוא, הולכי הרגל עוברים יותר מהר, למרות ששוב רק שתיים משלוש הקרוסלות עובדות.שתיים מהקבוצה שלנו מצלמות: “אתן צריכות פנים שמחות, לא את הפנים שלנו”, מעיר אחד העוברים, אדם צעיר, בתוקף, אך ברוח טובה. אדם אחר שעובד במחצבה המקומית ליד המחסום שואל: “עד מתי? … לפני מספר חודשים חשבנו שהם עומדים לעזוב את בית איבא, אך עכשיו מבצעים כאן יותר ויותר עבודות.” הוא מצביע על אורות החשמל הזוהרים והבזבזניים שמתחרים בשמש באור היום המלא. 14:40 – מנהל של מפעל עופות גדול שנוסע הרבה בעולם ובא עכשיו מאשדוד, מדבר על הבדיקה המינימלית בת דקה בנמל התעופה בהולנד ושואל: “מדוע לא יכול להיות כאן כבוד עבורנו?” אך לא נראה שתפיסה כזו מוכרת לכיבוש.15:10 יש מחסום פתע בדיר שאראף, אחת הנקודות הרגילות האלה שבהן שני חיילים ומסמרים על הקרקע עוצרים את התנועה. בשעה זו מחכים תשעה מכוניות ואין מעוכבים, אם כי כל הנוסעים של אוטובוס הורדו ממנו לבדיקה.ענבתא 15:20 – יש מחסום במקום הקבוע החדש בדרך לטול כרם, אך שם רק שני כלי רכב. על הכביש עצמו ג’יפ של המשטרה הכחולה בודק ג’יפ עם לוחית צהובה. כרגיל, יש הרבה מכוניות ארוכות בדרך מג’ובארה ואליה.