06:30 בית לחם

אחד מהגברים הרבים הממתינים בחוץ לתחבורה לעבודה שאל אם אין אפשרות שנארגן מים קרים לשתייה בקיץ.   התורים בארבע תחנות הבידוק הפועלות נעים מעשרה אנשים בתור לספורים בלבד. ע"פ מה שמספרים היוצאים יש הרבה מאוד אנשים ממתינים בחלק הפנימי, ושם יש שני תורים – אחד לפועלים והשני הומניטארי. ככל הנראה מדי פעם נפתח התור ההומניטארי לכל האנשים – וזה ההסבר לחוסר העקביות בזרם האנשים.   אנשים סיפרו לנו ביום ראשון ושני המצב היה גרוע באופן מיוחד. אישה זקנה לא הסתדרה עם המכונה לטביעות אצבעות, למרות שאמרה שחידשה את שלה לפני שבועיים. הקצין הגיע בסופו של דבר (יתכן שנקרא על ידי החייל בביתן) אך, מבלי שאפילו בדק את מסמכיה, שלח אותה חזרה בקשיחות. כששבנו ומחינו בפניו הוא אמר "אין מקום לדיון על כך" ובמהירות סגר דלת מאחוריו.
 

  08:05  מת"ק עציון בדיוק נפתח, וכ – 20 גברים כבר המתינו. הקצין התורן בא להציג עצמו בפנינו. משני סוגי מקרים של אנשים נמנעה כניסה ע"י שירותי הביטחון. לשניהם נתנו את מספר הטלפון של סילביה לפני שהם נכנסו למשרדים כדי לנסות את מזלם שנית.   אדם ניסה להשיג אישור כניסה עבורו כדי שיגיע למשפט של בנו בן ה – 23 במגרש הרוסים (בפעם האחרונה) על כניסה לא חוקית. הוא אמר שלמשפט הקודם הוא הצליח לקבל אשרת כניסה. התקשרנו לחנה ברג שחשה שאין הרבה סיכוי שהוא יקבל אישור כניסה, מפני שלבנו אכן היה עו"ד שהיה עמו. הוא אכן נכנס פנימה ואנחנו ניסינו לעקוב אחריו ולראות אם הוא מקבל אישור כניסה אך לא הצלחנו למצוא אותו.   אישה צעירה מיהרה לסדר את טביעות האצבעות שלה כדי שתוכל להגיע לעבודה בירושלים. התרשמנו מאוד מהעובדה שגם במקרה שלה וגם במקרה של הגבר הקודם הגברים שחיכו לתורם נתנו להם להתקדם לקדמת התור.
 

  08:30 הגברת הזקנה שקיבלה סירוב במעבר בית-לחם הצליחה סופסוף לטפס על הגבעה למת"ק. הבחנו שאשרת הכניסה שלה הייתה בתוקף רק עד ה – 11 ביוני, ולכן ביקשנו מהגברים במקום לייעץ לה לחדש אותה. קיווינו שכך עשתה. 

עזבנו ב – 09:00

 

נ.ב.בפיזור דעת השארתי את התיק שלי עלי כשהלכתי למחנה-יהודה.

באחד הדוכנים שאל אותי המוכר בעל הכיפה השחורה אם אני נגד המחסומים. התגלגלנו לשיחה על מחסומים בגדה המערבית, אשר להם הוא היה לחלוטין לא מודע. אחר כך השותף הערבי שלו החל לספר לו על מחסומי-פתע וכשעזבתי הם היו באמצע שיעור אמיתי! (בשלב זה סילקתי את התיק שלי!)