בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, עטרה, יום ש’ 19.1.08, בוקר
עטרא: זרם מכוניות מארבעת כיווני המחסום – הבדיקה רנדומלית.
זעטרא (תפוח):
בתור כ-20 מכוניות אך המעבר מהיר. נוסעי אוטובוס עומדים לידו ונבדקים – אך הבדיקה שוטפת. אין כלבנית.
חווארה:
מעט מאד תנועה בשני הכיוונים, ושוב אנו תוהות מדוע. ולמרות מעט התנועה המעבר הממוצע כשעה עד שעה וחצי. שוב נתקלים בהתנהגות הגסה של הבחורות – שכנראה אינן יודעות אלא לצעוק. הכלבניות פעילות, והכלב נובח ללא הרף ומפחיד את העוברים ושבים. קשה היה להחליט כמה מכוניות מחכות בתור הכניסה משכם, אך הבדיקה בתחנה האחרונה לקחה כ-20 דקות. המת"ק היה מיוצג ע"י חייל – שלא נראה היה כי בעת צרה היה מצליח להתגבר על מפקדי המחסום. הוא ניגש אלינו ביוזמתו וניסה לברר "אם הכל בסדר" – עוד אחת משאלות הכיבוש שאין עליהן תשובה.
בית פוריכ:
מלחמת צה"ל ברועים:
מיד בבואנו ראינו כי האמר צבאי מזנק למעלה הגבעה ונעצר ליד הפילבוקס וקורא ברמקול לרועה שרעה את עדרו מעבר לתייל על מורדות הגבעה שמזרחית לעמדת הפילבוקס. הרועה ניגש לחיילים בלווית שני ילדים קטנים, האחד בן ארבע והשני בן שבע. אנחנו התקדמנו לעבר המקום, אך שמרנו מרחק מסוים. אחרי דין ודברים קצר נמסרה תעודת הזהות של הרועה לידי החיילים ואחרי עוד כמה דקות נלקח הרועה ברגל למחסום והוכנס לצינוק.
הסתבר כי הוא עבר עבירה ממש נוראית – הרועה מסאלם ועבר עם עדרו את כביש האפרטהייד "מדיסון" ולא פעם אחת אלא – שומו שמיים – פעמיים.
בצינוק הוא נדרש להוריד את כל בגדיו, כפיה, מעיל, סודר, חולצה תחתונה, מכנסיים ונעליים. הבגדים ניתלו על הבטונדה שליד הצינוק. אחרי שהדלת נסגרה בעוד הרועה ללא בגדים, כנראה עברה מחשבה כלשהי בראש החיילים כי הדלת נפתחה שוב לאחר כמה דקות והבגדים הוחזרו לרועה. כאשר הוא סיים להתלבש הוא נאזק והושלך למכלאת המעוכבים. התחלנו בטלפונים, לא רק כי דאגנו לרועה אלא כי חששנו לגורל הילדים הקטנים שנשארו עם העדר על הגבעה הסמוכה. אח"כ הסתבר כי היה עמם עוד איש זקן שלא ידענו האם הוא קשור לקבוצה ועד כמה הוא מסוגל לפעול עצמאית.
התחלנו בטלפונים ושמענו כי "צריך ללמד אותם שאסור לעבור על הכביש הזה". כאשר שאלנו האם צריך להעביר גם את הכבשים אחת אחת דרך המחסום נתקלנו בתגובה נדהמת. "איזו שאלה – כמובן" "והרועה יודע שאסור לעבור את כביש מדיסון". לאט לאט אבד לנו קור הרוח והשיחות עלו לטונים גבוהים. לא הצלחנו להבהיר כי הכבשים והרועה שעברו "עבירה קשה" לא מסכנים את ביטחון תל-אביב – אנחנו כנראה מתקשות בהבנה!
אחרי שדיברנו כמה פעמים עם המוקד ההומניטרי, וביקשנו כי לפחות יקצרו את משך "העונש על העבירה החמורה" ולחלופין ישחררו את האזיקים – שמענו מן המוקד "כי האיש בכלל לא אזוק". עכשיו איבדנו את טיפת קור הרוח שעוד היתה לנו "לא אזוק? הרי אנו ראינו את האזיקה במו עינינו – 3 נשים מבוגרות שעדיין לא איבדו את כל שכלן והבנתן עמדו ממול לאיש וראו כיצד הוא נאזק" – אבל כלום לא עזר – האיש לא אזוק, כך הודיעו החיילים. חיכינו עד כמה שיכולנו במקום, אך כעבור כשעה וחצי נאלצנו לעזוב – מיואשות וכועסות עד בלי גבול.
ועכשיו כולנו יודעים – מי כאן ה"מחנך הדגול" ומי גיבור על מי ולאילו דרגות אכזריות ושיפלות יכול לרדת הכיבוש. ואף חייל מכל החיילים שהיו שם ודאי לא חשב כי יש משהו לא תקין וראוי באירוע הזה – ומה כבר קרה, בסך הכל רועה פלסטיני "מסוכן למדינה" וקצת שקרים!
תנועת הולכי הרגל הייתה טיפוסית לשבתות והמעבר היה מהיר. לא היה תור מכוניות משני הצדדים.
חווארה העיר והמחסום
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית.
בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים.לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים
העיירה חווארה שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה. בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.
מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.
ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.
חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת. בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים.
ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד. כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.
(עדכון נובמבר 2023)
Shoshi AnbarMay-18-2025חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
-
מחסום בית פוריכּ
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום בית פוריכּ
אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות. (עודכן באפריל 2010)
-
מחסום זעתרה (צומת תפוח)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005. במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.
Shoshi AnbarSep-27-2023זעתרא (צומת תפוח). שלטים
-
מחסום עטארה
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום עטארה
ממוקם בכניסה הצפונית לרמאללה בעליה מכביש 465 לכיוון ביר זית. לאחרונה מאויש רק לעתים רחוקות כשהיה פעיל נבדקו רק המכוניות שנכנסו לרמאללה
-