חזרה לדף חיפוש דוחות

בית פוריכ, חווארה, יום ש’ 20.9.08, בוקר

צופות ומדווחות: נתניה ג. וחנה ב. (מדווחת)
20/09/2008
| בוקר

מוקדם בבוקר הגיע טלפון על אירוע קשה בעסירה א-קיבליה. נער ב-15 נורה ונהרג כאשר נטען כי היה מעורב בניסיון להשליך בקבוק תבערה. זהותו של הנער לא הייתה ידועה וגם גילו ומקום מגוריו. הבהרנו כי במידה ונדרשת פעילות מצדנו נסטה ממסלולנו ונעשה ככל הנדרש.
כאשר הגענו לחווארה, ראינו כבר מן הכיכר כי במקום עומד אמבולנס של הסהר האדום ומסביבו חיילים רבים ואלונקה מכוסה בבד לבן. עד שהצלחנו להגיע למקום כבר עזב האמבולנס אך העוברים ושבים סיפרו בהתרגשות  כי זהו הנער שנחשד בזריקת בקבוק תבערה.
 
10:45 חווארה: 
המעבר כמעט ריק מכל כיווניו. המעבר הממוצע של רכב או הולכי רגל דרש רק כ-10 דקות. תנועה מאד ערה של מכוניות עם לוחיות ישראליות בדרכן לשכם – שכולן עברו ללא בעיות. לעומת זאת לטנדר עם לוחית זיהוי פלסטינית לא אושרה כניסה לשכם – לאלוהיי הכיבוש בודאי יש הסבר סביר לאבסורד הזה!
הופיעה מכונית משטרה כחולה – והפעם לשם שינוי לא על מנת להרחיק את "המפריעות לחיילים".
שתי מכוניות ישראליות נדרשו להציג לשוטר תעודת זהות ורישיון רכב, ומיד הורשו להמשיך לשכם. אנחנו שלא ידענו במה דברים אמורים רשמנו לעצמנו את מספר המכונית המשטרתית. השוטר/נהג שהבחין בכך יצא מן המכונית בכעס וניגש אלינו לשאול מה אנחנו עושות כאן ולמה רשמנו את מספר המכונית שלו – כנראה מאותם סודות כמוסים השוררים במחסומים שבהם עוברים מאות אנשים מדי יום ורואים את כל הנעשה. ענינו כי אנחנו מתעדות את מה שרואות עינינו ושאלנו האם עברנו עבירה כל שהיא. השאלה הבאה הייתה "מי מרשה לכן להיות כאן?" קצת נדהמנו וענינו כי "האם אנחנו לא בשטח המאוכלס ע"י מתנחלים לכל אורכו ורוחבו, והם מסתובבים כאן אפילו היום בשבת בכל פינה". ועכשיו  "בבקשה תעודת זהות". מיד הצגנו את התעודה "אהה אתם לא מתנחלות" "לא, אנחנו ירושלמיות" "אז תשימי כובע על הראש כנגד השמש, חם פה". נפרדנו ללא שלום.
שוב ובפעם המי יודע כמה חשוב לציין את ההתנהגות הבוטה והגסה של חיילות המשטרה הצבאית.
 
בית פוריכ: אין מה לדווח – המחסום ריק ואין כמעט שום תנועה.
 
חזרנו לירושלים בשעה 13:30.

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • מחסום בית פוריכּ

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום בית פוריכּ

      אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
      המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
      המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
      מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות.  (עודכן באפריל 2010)

       

לתרומה