בקעת הירדן
מחסומי בקעת הירדן, יום חמישי 19.10.06 אחה”צצופות ומדווחות: אנינה ק. יהודית ה.12:00 – 13:00 חַמְרָה שש מכוניות עומדות מכיוון הג’יפטליק לטובאס (ממזרח למערב), נהג מונית מספר שהם עומדים כבר שעה. אנחנו מתקרבות למחסום כדי לברר, מייד ניגש אלינו בריצה מפקד המחסום ד’ ואומר: “יש התרעות חמות על המחסום, כולנו בכוננות, כולנו עם קסדות ואני מתחנן שלא תתקרבו אל המחסום. אם אתן רוצות לשמור על חייכן תתרחקו או תסעו מפה, לא טוב להיות פה היום”. אנחנו לוקחות אחריות על חיינו ונשארות. לשאלתנו בדבר המכוניות שמחכות כבר שעה הוא אומר כי הוא מעביר קודם את המכוניות והאנשים שבאים מטובאס (ממערב למזרח) וטוען שזמן ההמתנה לא עולה על 20 דקות. מגיעות מכוניות צבאיות עם חיילים רבים, עוצרים לרגע, מרוקנים את נשקיהם ונוסעים.המעבר של שש המכוניות מתחיל ותוך חמש דקות כולן עוברות.מגיעים פועלים ששבים מעבודתם בהתנחלויות, גם הם עוברים במהירות.בינתיים מגיעות עוד שמונה מכוניות גם הן עוברות במהירות. אנינה אומרת : היום הכל זריז והיפראקטיבי וזה קצת מבלבל…12:45 המחסום מתרוקן מכל הכיוונים.13:20 – 14:30 תיאסירכאן הכל שונה. החיילים איטיים, ללא קסדות לראשם, אינם מתייחסים אלינו וגם לא אל טרקטור שרוצה לנסוע מערבה לכיוון תיאסיר. מגיעות מכוניות מתיאסיר והנוהל מוכר: הנהג מגיש את התעודות של הנוסעים, הם בינתיים יורדים ועומדים בשורה, הנהג מתקרב אל המחסום עם רכבו, פותח את כל הדלתות והחיילים בודקים את המכונית. היו מקרים שהנהג נאלץ להוציא את כל תכולת המכונית, הבדיקות מתמשכות ואיטיות. נראה שיש במכוניות מתנות לחג. לוקח 10 דקות עד שהנוסעים מורשים לעלות ולנסוע. עוברות חמש מכוניות. 14:00 מגיע רכב של האו”ם והבדיקה שלו מתארכת. החיילים מתקשרים לברר עליו ומחכים לאישור טלפוני, הנהג מחנה בצד ומחכה. ב-14:20 הוא מסובב את מכוניתו וחוזר כלעומת שבא.בשעה זו נפתח המסלול לכיוון תיאסיר. הראשונים בין הממתינים חיכו שעה. למרבה הפלא הם עוברים במהירות ללא עכובים.14:30 כל המכוניות עברו וגם אנחנו החלטנו לנסוע כשהמחסום התרוקן.
בקעת הירדן
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בקעת הירדן היא הרצועה המזרחית של הגדה המערבית. שטחה קרוב לשליש משטח הגדה. חיים שם כ 10,000 מתנחלים, כ 65 אלף תושבים פלסטינים בישובים. בנוסף, כ 15 אלף מפוזרים בקהילות רועים קטנות. בקהילות אלה אנשים חיים במצוקה קשה בגלל שני סוגי הטרדות: הצבא שהכריז על חלק משטחי המחיה שלהם, כשטחי אש, אימונים גוררים סילוק של שעות ארוכות ממגורים, בחום היוקד ובקור החרפי של הבקעה. הסוג האחר הוא התעללות על ידי פורעים הנאחזים בשטחי המרעה של קהילות הרועים, ובשטחי האש המוכרזים (מבלי שיגורשו). מיה תהום הרבים בבקעה משוייכים לחברת מקורות ואינם זמינים לפלסטינים תושבי הבקעה. הפלסטינים מביאם לצרכיהם מים בעוקבים בעלות גבוהה.
Rachel AfekApr-23-2026חמאם אל-מליח. ליד הריסות בית הספר עומדים מימין: פרץ מהמלווים, עומר בר לב, שני עורכי הדין, מלווה שאיתי, וחבר של עומר
-