ברטעה, יום שבת 3.7.04, בוקר משקיפות: עירית ר., שרית א., נועה ל. (מדווחת) 08:30 – 11:30 – חיילים חדשים (לנו) במחסום: חיילי משטרה צבאית בודקים, וחיילים מיחידה אחרת מאבטחים. בעמדת המגדל הסמוכה לשער עומד חייל עם נשק מכוון. מייד כשהגענו פנה אלינו המפקד במקום (רס”ר) ואמר שיש לנו רשות להסתכל ולרשום, אך שלא נטריד את החיילים ובכל עניין נפנה רק אליו ישירות. יש לו מגפון והוא מבקש דרכו ממי שלא מתכוון לעבור – להתרחק. מכשירי קשר מטרטרים בקול. לא התחלה מבטיחה. אבל די מהר התברר שהחיילים והמפקד יעילים וידידותיים הן לעוברים במחסום והן לנו: במהלך המשמרת שלנו התנועה זרמה כמעט ללא עיכוב משמעותי. כאשר יש צורך החיילים בודקים את הרכבים בשני טורים במקביל (רכב פלסטיני ורכב ישראלי) שני טורים ואת הולכי הרגל. מספר מכוניות ניסו להעביר סחורה, ובדרך כלל החיילים גילו גמישות והבנה והעבירו את רובן. אדם אחד ניסה להעביר טלוויזיה ו-D.V.D והחיילים סירבו בכל תוקף וביקשו ממנו להתרחק. “אל תפחדו. אין פה כלום. הנה אפרק ואראה לכם,” הוא אומר ומתרחק וחוזר עם המכשירים המפורקים, שהחיילים מאשרים להעביר לאחר דיון קצר.לפנייה של אחד הנוהגים לקדם את מכוניתו שיש בה חולה לב, שהעברנו מייד לחיילים, נענו החיילים באופן מיידי.אדם שהגיע מהגדה, רשום בתעודת הזהות כתושב ברטעה אך אין לו אישור. התקשרנו למת”ק ושם נמצא שבמחשב הוא רשום ביעבד. עליו להגיש בקשה לאישור ואי אפשר היה לעזור לו.גם מ’ רשום בתעודת הזהות כתושב ברטעה אך במחשב המת”ק הוא רשום ביעבד. אשתו, תושבת ברטעה המערבית, בהיריון בסיכון, ועליו לקחת אותה לבדיקות. התקשרנו ישירות לאחד ממפקדי מת”ק סאלם, חסון, ולאחר בירורים רבים הסכימו להוציא לו אישור חד פעמי בסאלם. הוא נסע לסאלם אך לצערנו התברר שהשמחה היתה מוקדמת. כשהגיע לשם התברר שלא חיכו לו האישורים כמובטח וגם שתעודת הזהות שלו נשארה בטעות אצל המפקד בברטעה. בסופו של עניין, שעליו דוּוחנו כבר בדרכנו הביתה, לא הוציאו לו אישור. חסון התנצל רבות בפניו וגם בפנינו והבטיח לכולנו שהוא יוכל לעבור ביום ראשון, לאחר שהעניין יוסדר דרך אינסטנציה גבוהה יותר (כפי שמתחייב) ואשר סגורה בשבת. שוב יצאנו מתוסכלות. רושם ברור מהמשמרת של היום הוא, שהנהלים מורכבים ומסועפים, אולי משתנים לפרקים, ואף אחד לא שולט ממש בכל הפרטים. כך יוצא שהרבה תלוי ברצון הטוב ובתבונה אישית, ופחות מעוגן בכללים ברורים וחד משמעיים. לשאלתנו, אמרו החיילים שאי אפשר לשים שלט בערבית עם הוראות ברורות, מכיוון שיש הרבה מאוד פרטים ויש שינויים מדי פעם. עוד רבה הדרך עד שיהיו במחסום ברטעה תנאים אנושיים בסיסיים: שילוט, צל, מים, שירותים, מקום לפרוק סחורות לבדיקה וכולי.