צומת תפוח, חווארה, ג’בארה יום ו’ 8.7.05 בוקר משקיפות: אסתי צ’ עפרה ט’ נילי פ’ (מדווחת)אורחים: ישראל ואיתי 0815 על הכביש למרדה מחסום פתע – האמר עם מנוע דולק חוסם את הכביש ומונע גישה לכפר. מונית שלא ניתן לה לעבור עוזבת. לדברי הקצין אין כניסה לכפר בגלל “פעילות קטנה בכפר”.על השכפץ כתובת גדולה “ב’ הקרנפים” כמה הולם וכמה חסר מודעות. החטיבה מאזור טול כארם.הקצין מוסיף שהם כאן מהבוקר ויהיו עוד כארבע שעות.הם אינם מאפשרים לנו כניסה לכפר.אסתי מטלפנת לקמיל בחטיבה ולא נענית.0835 צומת תפוח. חייל מגיש מגש עם קפה לעמדה – טור של כארבעים מכוניות מתקדם לאיטו מכיוון שכם. בין החיילים הבודקים לטור המכוניות כחמישים מטר מרחק. המכוניות מתקדמות על פי הינף ידו של החייל הבודק.לדברי החיילים יש מעט כוח אדם ולכן רק שניים בודקים ואחד בעמדה.אוטובוס שיצא משכם ב0700 בדרכו ליריחו, עבר את מחסום חווארה, וממתין שעה בצומת.בבירור עם הנהגים עולה שהם ממתינים כבר כשעה.נהג מונית שיעדו יריחו והוא ממתין כבר שעה כאן לאחר שעמד כבר בחווארה שואל:”אולי לא רוצים שלום?”.מוניות מלאות אנשים היושבים בצפיפות בחום בלתי נסבלנהג שהגיע מג’נין כבר עבר שלושה מחסומים עד למחסום הזה. כדי להגיע לרמאללה הוא נוסע ארבע שעות.מתנחלים חולפים ביעף.מונית בה יושבים שלושה רופאים בדרך לבי”ח מבקשים שאדבר על ליבו של החייל שיבדוק אותם מחוץ לתור.החייל אומר בסדר אך כדי ש”לא נתלהב” רק אחרי זמן מה שולח חייל לבדוק את נוסעי המונית, והם יוצאים לדרכם.פלשתיני ששכח את התעודה, מורד ממשאית פירות, הממשיכה בלעדיו.הקצין: ” מאד מצטער תביא תעודה בפעם הבאה”. חשוב להדגיש כי המשאית אינה נוסעת לישראל כלל.כלי הרכב אינם נבדקים רק תעודות הנוסעים.בצומת מכיוון צפון נוצר לפתע תור של כעשר מכוניות, בעיקר מוניות. ג’יפ של מג”ב לא מאפשר את התנועה. לפרק זמן השוטרים כלל אינם יוצאים מן הג’יפ. הרכבים אינם נבדקים, פשוט מחכים.לשאלה של אסתי מדוע מג”ב נמצא כאן ולא חיילים, התשובה: “בגלל מחסור בכוח אדם”.ושוב למראה איתות ידו של החייל, הרכבים נוסעים.נהג מונית יורד מן הרכב וניגש לג’יפ מגיש תעודות. שוטר המג”ב ללא בדיקה, ללא נגיעה כלל בתעודות אומר לו “סע סע”. ושוב מכוניות פרטיות מתאפשר להן לעבור, מוניות נעצרות לזמן מה.אחד הנהגים מביא לידיעתנו שבצומת ג’ית חיילים השכיבו פלשתינים על הכביש.0915 כשאנו עוזבות את הצומת בטור המכוניות מכיוון שכם עומדות כשמונה מכוניות.חווארה צפון מעט עוברים במחסום. יחד עם זאת כל אחד מהם עובר בקרוסלות. חיילים בודקים עומדים בין הקרוסלות.מפקד המחסום קשוב מאוד לדברי ההסבר לאורחים, וכשהם מסתיימים הוא מבקש לומר דברים ומספר על שני חברים שלו שנהרגו בפיגועים באוטובוס. שתפס במחסום חומר נפץ. כל מה שמצדיק בעיניו את סוג העבודה שהוא עושה. בענבתא הצומת ריק, בצומת ג’ית ריק. 1030 ג’בארה מכיוון טול כארם תור של מכוניות. נכנסנו לכפר המכותר בגדר. הכפר נראה שומם. במחסום ליד שער הכניסה לכפר, בתא המעוכבים שני נערים כבני ארבע עשרה מאירתח. ליד התא עוד שני צעירים . אחד מהם אומר שאשתו ילדה. חייל שניגש אלינו אומר לנו: “אני לא מאמין איך אתם מאמינים לשטויות שלהם. אחד בא נכנס אמר שהוא הולך לראות את אמא שלו. אמרתי לו תביא תעודת זהות ולך תראה את אמא שלך. אז אמר עזוב עזוב וחזר”. ואז כעס עלינו “עשיתם לי בלגן, עד עכשיו היו מסודרים”. החייל התקשר מהעמדה והתלונן עלינו. 1050 החייל החזיר לילדים את חבילותיהם ושחרר אותם שיחזרו מאיפה שבאו. עכוב סתמי כדי להרתיע אותם מלבוא שוב. חיילת מתנדבת קו התפר , מרשה לפלשתיני למלא בקבוק מים לתת לילדים ושילכו הבייתה. הבחור שאמר שאשתו ילדה מסתבר שהגיע מטירה ולא נותנים לו לחזור לבית פוריק למרות שיש לו מגנט שנלקח על ידי החיילים. החיילים אמרו שאסור היה לו לעבור מכאן רק מאירתח. אבל הוא רוצה לעבור בדרך הקצרה. צעיר נוסף מעוכב. לדבריו, האשור נגמר לו וטרם חידשו. “יש לי חמישה ילדי אני בן אדם נקי”. אסתי מדברת עם חמ”ל טול כארם לפי מספר טלפון שנתן קמיל שנמצא בחופשה. חיילת שאך הגיעה, נוזפת בשלושת המעוכבים הצעירים “תלכו תעשו תסריך” ומחזירה להם את התעודות. 1100 אנו עוזבות את ג’בארה