ג’בע (ליל), קלנדיה
בוקר מפתיע ברגיעותו.
כבר בהגיענו ב5:15 אנו חשות בשוני. אין תורים משתרכים אל תוך מגרש החניה . מעט מכוניות חונות ברחבת החניה. אין תורים תחת הסככה. כל פועל שמגיע עובר מיד. התור הארוך ביותר אינו אורך יותר מדקות ספורות. לא זוכרות מצב כזה בקלנדיה בבוקר יום א. אנו שואלות מה יום מיומיים. חלק חושבים שבשל מזג האויר. קר. מעט גשום. אבל מפתיע.
חמישה צעירים ממשפחה אחת מקוביבה מוחזרים. לא נאמר להם מדוע. הם חושבים שזה קשור בבן דוד שהיה מעורב ב"בלגן בירושלים" ( כנראה פיגוע) לפני כחודש וחצי. אנחנו מקבלות אישורי העבודה כדי לנסות לברר ואם אפשר לעזור.
השער ההומניטרי לא נפתח. אין צורך. מעט הנשים עוברות בקרוסלות הרגילות. גבר שמגיע עם בנו לבית חולים אך ללא אישור עובר בכל זאת. אנו מחכות לראות אם יחזור. הוא לא חוזר.
הרחבה מוארת רק בשלושה ניאונים. בשעה חמש בבוקר זה חושך. אנו מנסות לברר מי אחראי על התאורה. החייל אינו יודע. אחד מבטיח שיבדוק. איש הקפה טוען שרק מנשה יכול לעזור.
הכל נע כל כך במהירות שאנו חשות מיותרות. אנו עוזבות קרוב לשבע.
בכביש לעומת זאת בלגן נוראי ואנו תקועות. הנסיעה לירושלים אורכת לנו למעלה משעה.
נתניה: תור מסתרך בג'בה (ליל). נהגים חוזרים אחורה והופכים הנסיעה למסוכנת. בשלב מסוים גם אנחנו מנסות לחזור למחסום קלנדיה אך שם המצב קטסטרופלי לכן אנו שבות לליל. הלחץ השתחרר מעט והמכוניות עוברות. האם זה עונש קולקטיבי נוסף ?
חמשת הבחורים שהוחזרו עובדים באותו מקום. לטענתם, גם ביום שישי לא הורשו לעבור. שועה איתה למדתי הציעה שיפנו למעסיקם שינסה לסייע. וודאי אין זה פשוט להפסיד חמישה עובדים שנמצאים איתו קרוב לעשר שנים. הם מיואשים. שניים מהם צלצלו אלי 3-4 פעמים לראות אם מצאתי מענה. נתתי להם הטלפון של סילבי. שוחחתי עם חנה שהציעה שינסו לעבור שוב בעוד שבוע. אינני מבינה למה להקשות על מי שרק רוצים להתפרנס. אני יודעת שזו שאלה טיפשית. אולי זה כמו שאמר לי הבוקר נהג מונית מצור באהר בקשר לנערים צעירים המעורבים במעשי טרור: כשאתה חונק חתול, כלום לא ישרוט?
מחסום ג'בע / ליל (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
.
מחסום דרכים לבדיקת רכבים, נמצא על כביש 65, גובל בגדר הדרומית של כפר ג'בע, כשלושה ק"מ מזרחית למחסום קלנדיה, על הדרך המובילה להתנחלות אדם בואכה כביש 60.
בחפירות ארכיאולוגיות בתחומי הכפר נמצאו שרידי בית בד מימי בית ראשון. האירועים שהביאו להקמת המחסום דווקא כאן: ביום חטיפתו של גלעד שליט ולפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, נחטף בחור בן 17 מאחת ההתנחלויות בידי חולייה פלסטינית.
גופתו נמצאה מספר ימים מאוחר יותר במבואות רמאללה. תחקיר צבאי העלה שחוטפיו העבירו אותו בציר זה. המחסום הוקם על מנת למנוע מקרי חטיפה בעתיד וכדי להזהיר מתנחלים מנסיעה לרמאללה וכניסה לשטח A (האסור בכניסה לישראלים).
המחסום הפועל כל שעות היממה. בדרך כלל נבדקים רק הרכבים הנוסעים בכיוון רמאללה.(נובמבר 2016): כל בוקר, כשהמתנחלים בהמוניהם נוסעים לירושלים על כביש 60 וכל אחה"צ שהם חוזרים מירושלים על כביש 60, יוזם הצבא פקק בכניסה למחסום ג'בע ומעכב את תנועת הפלסטינים שנוסעים לעבר כביש 60.
(פברואר 2020): בשנתיים האחרונות המחסום לא תמיד מאויש. לפעמים החיילים באים וסתם עומדים, לפעמים באים ועוצרים ובודקים את הנכנסים לכפר, לפעמים מפטרלים בסמטאות הכפר, לפעמים יורים רימוני הלם וגז ולפעמים פולשים לבתים ועוצרים צעירים, מספרים העוברים במחסום חזמה.
(מעודכן לפברואר 2020)
Apr-18-2023מפת מחסומי צפון ירושלים
-
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-12-2026קלנדיה. עבדאללה ליד דוכן הפירות שלו
-