ב-12:05 הגענו למחסום מעלה אפרים שהיה מאויש בחיילים, תעודות זהות של נהגים הנכנסים לבקעה נבדקו תחת קנה שלוף. תנועה דלילה בצהרי יום. עיקר המשמרת – מחסום תיאסיר להלן. בפעמיים שעברנו במחסום חמרה לא נראתה תנועה ומפאת הלו"ז בחרנו שלא להתעכב בו.

 מחסום תיאסיר 13:07 – חם מאוד
טופוגרפיה  עבור מי שחזות המחסום לא מוכרת להם: עמדות בידוק הרכבים והולכי הרגל  מצויות במתחם המחסום הבנוי במעלה הגבעה, מרחק של עשרות מטרים מן הנקודה שבה נעצרים כלי הרכב הפלסטיניים וממתינים להיקרא לעבור במחסום. מכאן, מהחלק המזרחי של בקעת הירדן הם ימשיכו למעלה, אל גבעות/גב ההר בגדה במערבית. זו גם הנקודה שבה אנחנו נוהגות להחנות את הרכב שלנו. משקיפות מחסוםwatch ניצבות בקצה החיצוני של מתחם המחסום, בסמוך לבידוק הולכי הרגל ובטווח שמיעה וראייה של בידוק הרכב (בקצה הסככה).

כך אנו נוהגות שנים, מאז שהתחלנו להגיע לשם. מדי פעם החיילים/מפקדים בשטח עושים הכול כדי למנוע מאתנו להתמקם בנקודה זו. אבל הפעם הגדילו עשות: מפקד המחסום (סמל) רואה אותנו יוצאות מן הרכב ועולות בכביש לעבר נקודת התצפית הרגילה שלנו, עוד כשאנו רחוקות הוא שואג וו-וו!!, וממשיך: לפני שאני מעיף כדור אני מבקש ללכת אחורה. זה שטח צבאי סגור.
אנחנו מתקדמות במעלה הכביש, מבקשות לראות צו אלוף בדבר שטח צבאי סגור. אין לו צו, אז הוא עובר לשיטה הלא-חוקית המוכרת: אני לא מעביר כשאתן פה. אנחנו יורדות למספר דקות, מתקשרות למת"ק להתלונן, בינתיים עוברות במחסום כמה מכוניות.

13:20 חוזרות לעמדתנו למעלה, שוב חוזר הזמר: אני לא מעביר כשאתן פה.

תור מכוניות שב ומצטבר. חם. מחכים. חילוף משמרת חיילים. מפקד חדש, סגן, ניגש אלינו ופוקד לזוז למטה מיד. השתנה הטקסט: המחסום סגור לא בגללכם אלא כי חיילים צריכים לבצע תרגיל. ולפני כן, כי היה חילוף. חוץ מזה אתם מפריעות לנו. איך? החיילים שלי לא יכולים להתרכז. [טופוגרפיה – הגיל המצטבר שלנו מאה ועשרים ברוך השם…]

 נמשך בישול הנוסעים בתוך כלי הרכב המצטברים. יש לציין כי אמבולנס פלסטיני המגיע ממזרח מורשה לעבור.

13:45 אנחנו יורדות שוב, לבקשת המפקד החדש לבצע תרגיל של 5-10 דקות. במשך 10 דקות לא מתבצע שום תרגיל. לאחר מכן החיילים מכוונים רובים לכל הכיוונים במשך 3-דקות.

 13:57 המכוניות עדיין ממתינות, כנראה כחלק מה"תרגיל" המפקד מתכבד להתייצב מטרים ספורים מאתנו הרחק מהמחסום, צמוד אלינו. אנו מטלפנות שוב ושוב לחמ"ל שטוען שמפקד המחסום אמר לו שהמחסום פתוח. קצינה מהחטיבה, בשם הילה, אומרת שההוראה לסגור את המחסום "באה מלמעלה".

14:00 החיילים מעבירים 3 מכוניות והמחסום נסגר שוב לדקות ארוכות. 35 מעלות חום בשמש, מצטבר גם תור של מכוניות במעלה ההר הממתינות לעבור מזרחה. 14:15 אחרי שעה בדיוק מתחיל בידוק רצוף.

אנחנו שבות למעלה, המפקד צועק לאנשיו הן מתעקשות להפריע. גבר יוצא מהבידוק הרגלי עם שני זאטוטים וממתין בשביל מחוץ לסככה לאשתו שעדיין עוברת בידוק. החייל שואג אליו, רווווח!!! [סתלק]

 14:30   – אחרי שעברו 5 מכוניות בלבד, המחסום שוב נסגר. נוסעים יוצאים מהמכוניות הממתינות למטה, מבושלים ומתוסכלים. שלושה חיילים והמפקד יורדים אליהם. אנחנו יורדות גם כן, ומרגע שאיננו עומדות עוד במקומנו, שוב מעבירים מכוניות.

 לסיכום: מהגיענו ועד ל-14:30 לא הועברו מכוניות ברצף אלא בשני מקטעים קצרצרים ורק כשנסוגונו מן המחסום.

 14:35 ניידת משטרה מגיעה – אנו מניחות שבהזמנת המפקד לכבודנו. בינתיים אנחנו ממוקמות ליד הרכב שלנו ולא מדברים אתנו. 14:40 עזבנו את המקום, ניידת המשטרה ישבה לנו על הזנב עד לפנייה למחסום גוכיה.

 מחסום גוכיה 15:00
('שער חקלאי' – זרוע ברזל נעולה במנעול החוסמת מעבר בין מזרח ומערב כביש האורך של הבקעה (578 –כביש אלון), ומהווה חלק ממכשול הפרדה בצורת תלוליות עפר ותעלות הנמשך לאורך הכביש הזה בצדו המערבי. המכשול מונע מעבר כלי רכב, עדרים, אנשים ומחייב אותם לעבור או במחסום תיאסיר או במחסום חמרה. שלוש פעמים בשבוע נפתח שער זה על ידי החיילים : ימי א' ג' ו-ה' לחצי שעה בבוקר וחצי שעה אחה"צ.

בהגיענו נמצאים ממזרח ל'מחסום 2 טרקטורים  וקומביין גדול. ממערב, טרקטור עם שקים, הנהג וילדו הפעוט. ב-15:05 מגיע ג'יפ צבאי ובו מפקד (סמל) ושלושה חיילים לפתוח את השער. בינתיים מגיעים גם מתנדבים בינלאומיים בסיור היכרות עם המערכת.  אחת מהן מבקשת לצלם את הפתיחה, חייל אוסר עליה: This is the rule, this is the army!!

ממזרח למערב עוברים. הטרקטור הממתין ממערב לשער מסורב. רישיון הרכב פג תוקפו. החיילים מתעקשים לאסור מעבר כי – מסתבר – אין הבדל בין תפקידיהם הביטחוניים ותפקידי משטרת תנועה ישראלית.

העובדה שנהג הטרקטור חייב להגיע עם בנו הפעוט הביתה, אל ממזרח לכביש במרחק רב מהנקודה בה אנחנו עומדים, לא מעלה ולא מורידה לחיילים. אנחנו מדברות אל השכל הישר ובסופו של דבר מגלה המפקד שיקול דעת ולא נכנע ללחץ החיילים המתריסים אל תקשיב לאף מלה שלהן.

 מחסום מעלה אפרים 17:50 מאויש, אין כלי רכב.

 בצומת תפוח שלטים מאירי עיניים: "את אחי אנוכי מבקש  – ביום 31/5 יום שחרור ירושלים עולים למצפה יוסף בהר גריזים".