ג’מאעין, זיתא, חארס, כפל חארת’, יום ג’ 9.11.10, אחה”צ
עברנו ברחובות הכפרים, חארס, כפל חארת' וזיתא ג'מאעין, הכפרים שקטים מאד יש מעט מאד אנשים ברחובות, כנראה שעדיין עובדים במסיק. פה ושם רואים מוסקים ליד בתי המגורים. נעצרנו ליד קבוצת מוסקים בזיתא גמעין הם היו שעה לפני סיום המסיק בחלקה זו, לא היו להם תלונות על הצקות מן המתנחלים או הצבא. לדבריהם בחלק מן המטעים המסיק ימשך גם אחרי החג שיחול בשבוע הבא. (איד אלאדחא).
מועצת ג'מאעין: נכנסנו למועצה ע"מ לברר יחד עימם את האפשרות להיעזר ברשות שמורות הטבע במיגור חזירי הבר שגורמים נזקים עצומים לחקלאים. אשחזר כאן את התהליך, ע"מ שאנשים נוספים יוכלו להשתמש באינפורמציה.
דברנו עם מיכל מרשות שמורות הטבע 6911 * היא הפנתה אותנו למוטי שפי הפקח האזורי טל' 0577762053, הוא אמר לנו שבד"כ הם מטפלים בשטח C אך יוכלו לעזור לחקלאים בייעוץ אם יקבלו פנייה מן המינהל. הוא הציע לפנות למתק אפרים ולבקש את קצין התשתיות בשם בהגאת, או למתק שכם שקצין התשתיות שלו הוא שנאן.
ראש המועצה אינו רשאי לפנות ישירות למינהל האזרחי ולכן פנה לאיש הקשר ברשות הפלסטינית, הממונה ברשות אמר לו שהוא מכיר את האנשים הנ"ל והבטיח לפנות אליהם ולטפל בבעיה.
הבטחנו לחזור בעוד שבועיים ע"מ לשמוע האם נעשה משהו.
פנה אלינו חקלאי שהתלונן כי מתנחל בשם שמחה נכנס למטע שלו עם עדר עיזים, אשר פוגעות בעצי הזית, הוא התלונן במנהל ואמרו לו שעליו להגיש תלונה על האיש. קישרנו אותו עם יש דין, הם לקחו את פרטי החקלאי והבטיחו לעזור לו.
השערים החקלאיים: נסענו לבדוק מה מצב השערים החקלאיים בכניסה למטעי כפל חארת'. הכביש המוביל למטעים ממזרח לאריאל סגור, נסענו לאורך הגדר המפרידה בין אריאל למטעים וראינו כי שערי הכניסה נעולים.
חזרנו לכיפל חארס ע"מ לשאול כיצד הם מגיעים למטעים וזה מה שנאמר לנו.
בעונת המסיק עליהם לבקש רשות להיכנס למטעים ואז השער נפתח מ7 בבקר עד 5 בערב, לטפול שוטף במשך השנה עליהם לבקש רשות כניסה שבוע מראש באמצעות מועצת הכפר, כנראה שזו פרוצדורה לא פשוטה כי רבים הפסיקו את הטיפול השוטף במטעים.
הם סיפרו כי בזמן המסיק התושבים הגרים בקרבת המטע צופים בהם מחלונותיהם ומקללים אותם, היו גם מקרים שהמתנחלים הקדימו את בעלי המטעים ומסקו את זיתיהם.
בדרך הביתה חשבנו איך מרגישים אנשים אלה אשר אדמתם נגזלה מהם לצורך בניית ההתנחלות אריאל וסלילת כביש חוצה שומרון ועכשיו עליהם לבקש רשות מן הגזלנים לגשת למטעים שנותרו לאחר הגזילה ע"מ לעבדם ולמסוק את היבול. הבוקר שמענו בחדשות על התכנית להרחבת ההתנחלות כך שיגזלו מהם עוד מטעים.
ג'מאעין / זיתא ג'מאעין
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ג’מאעין היא עיירה קטנה, ובה כמה מהמחצבות הטובות ביותר באזור. האבן נמכרת בכל רחבי פלסטין וישראל ואפילו מחוץ למדינה. בעיר יש גם אזור תעשייה. למרות שהם קרובים להתנחלויות אריאל ותפוח, לחקלאים של ג’מאעין אין בעיות יומיומיות עם מתנחלים. התנכלויות מתרחשות בעיקר בעונת המסיק באוקטובר - המתנחלים מנסים לפעמים להבריח את החקלאים מחלקותיהם. לג'מאעין יש מגדל מאגר-מים משלהם. את המים מקבלים ממקורות ומשלמים לרשות הפלסטינית.בעיר יש מרפאה אחת שנפתחת רק 2-3 ימים בשבוע. הבעיה הגדולה ביותר היא שבשכם יש בית חולים אחד בלבד באזור של כ-10,000 תושבים. בית החולים הזה קטן מדי, אין בו מספיק ציוד, ולא מספיק רופאים.
זיתא / ג'מאעין הוא כפר בן כ-3000 תושבים בקרבת ג'אמאעין ואריאל. בשנות השמונים נלקחה אדמה מהכפר והועברה להתנחלויות. איכרים בכפר איבדו חלק מהכנסתם.ההתנחלויות נמצאות על הרכסים, רחוק יותר מזיתא, שנמצא בעמק. הכפר אינו סובל לעיתים קרובות מהטרדות.
מקורות המים עבור זיתא וג'מאעין שסיפקו מיים לכפרים במשך מאות שנים הוחרמו על ידי חברת "מקורות" והמים מוזרמים לאריאל.ללא אספקת מים
סבירה הכפרים אינם יכולים לפתח חקלאות או כל תעשיה.
החשמל מגיע מחברת החשמל הישראלית דרך אריאל וג'אמאעין.
צה”ל מפקח על הכבישים הראשיים ועל הכניסות לכפרים.
-
חארס
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בכפר חיים 4,500 איש ויש להם 5,000 דונם. הכניסה לכפר נחסמת ונפתחת בצורה שרירותית, מבלי להודיע לתושבים.
בכפר קיים מחסום עונתי שחוסם את הדרך לאדמות הכפר. המחסום נפתח פעם בשנה.
2,500-3,000 דונם נגזלו מהכפר כדי להקים את ההתנחלויות רבבה וקריית נטפים הנמצאות מערבה להם.
מרכז הכפר הוא שטח B וסביבו שטח C. האוכלוסייה גדלה אבל הכיבוש לא מאשר בניה חדשה בשטח C.
-
כפל חארת'
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
כיף אל חארס
כיפל חארת' או כיפל חארס (בערבית: كفل حارث או كفل حارس) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הנמצא צפון-מערבית לאריאל, ו-18 קילומטרים מדרום לשכם. מספר התושבים: 3,206 (2007) . 42% מהכפר נמצאים בשטח B ו 58% בשטח C.
ב-1978 הופקעו כמה מאות דונמים של אדמה חקלאית ששימשה את הכפר לצורך הקמת ההתנחלות אריאל, ובסה"כ 5,184 דונם (מהישובים סלפית, איסככה מרדא וכפל חארס) כמו כן הופקעו עשרות ק"מ קרקעות לצורך סלילת כביש 5 וכביש 505 והאזור המגן עליהם (Buffer Zones ) וכן עבור תחנת כוח של חברת חשמל.
במהלך השנים סבל הכפר מהתנכלויות של מתנחלים לעיתים חמושים, ונגרמו גם פגיעות בנפש.
ב1968 החליטה הרבנות הצבאית, שקבר נבי ינון הנמצא בכפר הוא קבר יהושע בו נון. בכפר מבנה נוסף, שהפלסטינים מכנים נבי תול כפל, שהשלטונות הישראלים מזהים כקברו של כלב בן יפונה. המקאם נמצא בלב הכפר, ברחבת המסגד, ובתקופה של הילולות ועליות לרגל של מתנחלים, מרכז הכפר מואר בזרקורים ומגיעים אלפי מאמינים יהודים, כשהם מוגנים ע"י מאות חיילים. בתקופה זאת מוטל עוצר לילי על הכפר ותושביו נאלצים להסתגר בבתיהם.מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/vprofile/Kifl%20Haris_tp_en.pdf
-
מחסום זיתא דרום (564)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום חקלאי. מאפשר מעבר לחקלאים שאדמותיהם נכלאו מעבר למכשול ההפרדה. המעבר מותר לבעלי היתרים מיוחדים, במשך 3 ימים בשבוע: בוקר, צהרים וערב במשך כרבע שעה בכל פעם.
הפלסטינים שזקוקים למעבר מתלוננים על הזמנים הקצרים ומיעוט הימים שמתאפשר להם לעבוד באדמותיהם.
-