דרום הר חברון - הגברת הלחץ על חקלאים באזור ומניעתם מלגשת למטעי הזיתים שלהם
במחסום מיתר פגשנו פועלים מאזור יטא–דורא העובדים ברשות העתיקות. מספר הפועלים שיוצאים מתרקומיא קטן מאוד — מעטים בלבד. הם מחויבים לבצע טביעת אצבע בכל מעבר חזרה לרשות. בבוקר הם יוצאים מתרקומיא לעבודה, ובערב חוזרים דרך מיתר.
אחד הפועלים שכח לבצע טביעת אצבע במעבר החזור במחסום מיתר, ובעקבות זאת קיבל איסור כניסה לישראל למשך 6 חודשים.
לא ניתן להכנס לדהריה, משום שנחל חברון מוצף והמעבר שם בלתי אפשרי. הצבא מתיר מעבר רק למשאיות.
בכביש 60 ליד זנותא פארס מספר לנו כי שני אחים ממשפחת מוגרבי יצאו למסוק זיתים בשטחם שבאזור הוואדי. במהלך ניסיונם למסוק, הכוחות מנעו מהם להמשיך בעבודה ולא רק שלא הצליחו למסוק את עציהם – אלא שגם נעצרו במקום. לפי התיאור, האחים הוחזקו במשך מספר שעות, ורק בשעות הערב שוחררו. מהאופן שבו התנהלו האירועים, עולה ניסיון להרתיע ולהפחיד אותם כדי שלא יתקרבו שוב לעציהם ולשטחם החקלאי.
בנוסף, פארס מדווח כי בכביש 60, סמוך לזנותא, אירעו מקרים נוספים בעלי אופי דומה, המעידים על הגברת הלחץ על חקלאים באזור ומניעתם מלגשת למטעי הזיתים שלהם.
בכביש 60 נתלו הרבה דגלי ישראל לאורך הכביש עד צומת אל פוואר.
תיאור מיקום
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerApr-10-2026דגלי ישראל חדשים שהונחו לאורך קילומטרים על כביש 317 להוכיח מי הריבון
-
זנותא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ח'רבת זנותא היה עד להריסתו בשלהי 2023 יישוב פלסטיני כפרי קטן, במרחב סביב העיירה דאהרייה בדרום הר חברון, כעשר דקות נסיעה ממחסום מיתר. באזור קיימים שרידים מתועדים של יישוב ביזנטי גדול; מאז התקופה העותומאנית (1516-1917), זנותא מתועדת כיישוב של רועים ופלאחים המתגוררים בשרידי המבנים הקדומים ומערות המגורים שלידם.
שתי חוות בודדים של מתנחלים הוקמו בסמיכות לזנותא: ממזרח חוות מיתרים (של המתנחל ינון לוי) ומצפון חוות יהודה (של המתנחל אלישיב נחום). מכאן יצאו אין ספור תקיפות, התנכלויות וניסיונות גירוש של תושבי זנותא.
עד הגירוש התגוררו בכפר ארבע משפחות - א-סאמאמה, אל-תל, אל-בטאט ואל-קייסיה. החקלאות היוותה את הפעילות הכלכלית העיקרית, המעסיקה את מרבית תושבי הכפר. שטח הכפר הכולל הוא כ-12,000 דונם, מתוכם כ-3,000 מעובדים, לרוב בגידולי שדה.
לכפר זה לא הוכנה מעולם תוכנית מתאר שתיתן תוקף לקבלת היתרי בנייה. המינהל האזרחי טען שהכפר קטן מדי ושהמרחק בינו לעיירה הסמוכה, דאהרייה, גדול מדי. מנימוק זה לחצו הרשויות הישראליות על תושבי הכפר לעזוב. המתנחלים עשו בשבילם את העבודה. על הקשר עם היישוב ונוראות הריסתו קראו בדוח של מחסוםwatch כאן
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Smadar BeckerApr-10-2026דגלי ישראל חדשים שהונחו לאורך קילומטרים על כביש 317 להוכיח מי הריבון
-
מחסום / מעבר תרקומיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום תרקומיא
הוא אחד המחסומים הגדולים בין ישראל לגדה המערבית למעבר אנשים וסחורות. הוא ממוקם בגדר ההפרדה קרוב לקו הירוק, על כביש 35 (המחבר את באר שבע לחברון), ומנוהל על ידי מינהלת המעברים במשרד הביטחון, כאשר הבידוק נעשה בידי חברות אבטחה אזרחיות. הוא משמש פלסטינים בעלי אישור עבודה בישראל ופתוח עבורם למעבר ברגל בלבד בכל ימות השבוע מ-3:45 עד 19:00 (ביום שישי עד 16:00). המחסום אמנם פתוח לכלי רכב בשני הכיוונים 24/7, אך פלסטינים מנועים מלעבור בו ברכב, אלא במקרים מיוחדים.במקום יש: שלוחה של משרד הרישוי של המינהל האזרחי, נקודת העברת בעלות, יחידת פיצו"ח (היחידה לפיקוח על הצומח והחי) של משרד החקלאות.
פעילות מחסוםWatch מגיעות למחסום תרקומיא ב-03:45, כדי לתעד את המעבר של כ-10,000 פלסטינים בעלי אישורי עבודה מכל אזור דרום הגדה. חלקם מגיעים באוטובוסים ממזרח-ירושלים המורשים לנסוע בישראל, אך גם כשהפועלים מצליחים לעבור ברגל, מעבר האוטובוסים לפעמים מתעכב. אחרים מגיעים לעבודתם מהמחסום במוניות לבנות גדולות. 20 ש"ח (סכום משמעותי עבורם) ייקחו אותם ליעדים קרובים.
עודכן - נובמבר 2019
Raya YeorJun-5-2024תרקומיא - מלבד המשאיות אין רכבים פרטיים בחניון
-
מחסום / צומת דורא-אל פוואר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
באזור דרום הר חברון: צומת בכביש 60: מערבה - העיירה אל דורא - מזרחה אל מחנה הפליטים פוואר. יש פילבוקס מאויש בצומת שאמור לקשר בין היישובים הפלסטינים. בנוסף מוקמים מחסומי פתע בכניסה לאל פוואר ולדורא. אל פוואר הוא מחנה פליטים גדול שהוקם בשנת 1949 אליו הגיעו פליטים פלסטינים מבאר שבע ובית ג'וברין וסביבותיה. יש הרבה אירועים של זריקת אבנים. בסביבת הפילבוקס יש שטחי חקלאות מצוינים. בעבר, היו מוכרים בדוכנים הצמודים לחלקות החקלאיות הקרובות לכביש. מחצית הראשונה של 2021 - הקימו סוללות עפר וחסמו את הגישה לכביש וכך, הפלאחים הפלסטינים שוב לא יכולים למכור את הירקות שלהם על אם הדרך, עד שימצוא את הדרך... ילדים ונשים מהמחנה השתתפו בימי הים של מחסום ווטש. מעודכן למאי 2021
Smadar BeckerApr-10-2026דגלי ישראל חדשים שהונחו לאורך קילומטרים על כביש 317 להוכיח מי הריבון
-

