דרום הר חברון, מסאפר יטא, סוסיא, סנסנה (מעבר מיתר)
כל הפרצות בגדר שליד מחסום מיתר נחסמו. אין יוצא ואין בא לאורך הגדר באזור הזה.
נסענו לפגוש את נצר נאווג‘ע מסוסיא מכיוון שסיפר שהוא במפגש רב משתתפים עם בעלי אדמות בג‘ימבה (אזור גדול במסאפר יטא, על סף מדבר יהודה) ועורכי דין פלסטינים, שהתכנסו ליד אמנזיל, לא רחוק ממחסום מצדות יהודה. הסיבה למפגש היא הודעה שקיבלו מהשלטונות שיש תוכנית לסלול שם דרך רחבה מכיוון שזה אזור של שטחי אש.
עפ“י בקשת נצר, נשארנו רחוקים ממקום ההתכנסות ודיברנו רק אתו. לדבריו הם מחכים לנציגי הצבא על מנת לשמוע ולהשמיע, ולדרוש שלא יפגעו באדמותיהם. לשאלתי, האם יש סיכוי שהתוכנית תרד מהפרק, ויתחשבו באנשים, אמר שלא יודע אבל קרה בעבר שבמאבק משפטי הם זכו. שאלתי אותו האם יתכן שהתוכנית נובעת מכך שחבל הארץ זה, ארץ של אף אחד, הפך להיות מקום ששב“חים יכולים להגיע משם לעבוד בישראל, עכשיו, אחרי שחסמו את הפרצות בגדר ההפרדה.
נמשיך להיות בקשר לגבי התוכנית, להתעדכן וגם להגיע לשם ולתעד את המצב.
סוסיא:
שרה, הבת של עזאם, מספרת שמתנחלי סוסיא, בליווי הצבא, מקשים עליהם, ולא נותנים להם לרעות את הצאן בשטחיהם. כל החורף גורשו כשהלכו לרעות, וגם לא נתנו לאנשים לעבד את שדותיהם וכרמי הזיתים.
בנוסף, מסתבר שיש פעילות מתמדת מצד כוחות הביטחון (היא לא יודעת להסביר מי הם) של החרמת רכבים, בטענה שאין להם רישוי. שרה מספרת שהם חוסמים את הדרך ליטא ומחרימים רכבים. השיטה היא להטיל מחסום פתע בימים ושעות לא קבועים. הבעייה שלהם היא שאין באפשרותם לקנות ולתחזק רכבים חוקיים, וקשה להסתדר ולחיות שם ללא רכב.
ברור שגם אלו פעולות של הצרת צעדים ויצירת קשיים כדי להמאיס את החיים של מי שנאחזים באדמתם.
נסענו לראות מאיפה מגיעים כוחות הביטחון לפעילות זאת. ראינו את הבסיס של הצבא שנמצא מאד קרוב לנקודה של סוסיא הארכיאולוגית, וצופה על הדרך ליטא. בדרך לשם, על סלעים גדולים, נכתבו כתובות באנגלית ובערבית. תרגום של מוחמד: “על האדמה הזאת שווה להאבק = לחיות.”
לפני שנפרדנו הראתה לנו בתו של עזאם איך היא מכינה עפיג, שזו אבן יוגורט מסורתית. מכינים אותה בתהליך של התססת היוגורט והפרדה בין הנוזלים למוצקים. אבן היוגורט היא מלוחה מאד וארומטית, משמשת לתיבול (למשל גירוד מעל סלט) ואין לה תאריך תפוגה.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Apr-21-2026דפנה עם עזאם בסוסיא
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Apr-21-2026דפנה עם עזאם בסוסיא
-
מסאפר יטא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מה קורה בשטח אש 918 בדרום הר חברון
בערב יום הזיכרון (ערב יום העצמאות ליהודים), החליט בית המשפט על טרנספר וגירוש תושבים מ-8 קהילות פלסטיניות באזור מסאפר יטא בדרום הר חברון. תושבי הכפרים חיים תחת איום של הריסה, פינוי ונישול, מאז שצה"ל הוציא צווי פינוי ב-1999 על אזור מגוריהם שהוכרז שטח אש.בשנות ה-80 של המאה ה-20. אף אחת מההתנחלויות הסמוכות לא נכללו בו. זה נעשה בהתעלמות מאורח חייהם המיוחד ומתרבותם החקלאית העתיקה, וגם מתיעוד היסטורי ברור המעיד על התיישבות פלסטינית דורות מלפני קום המדינה בכפרים אלה – בעבר במערות ועם השנים גם מחוץ להן.
פינוי התושבים מהאזור משמעו החרבת הכפרים ההיסטוריים הללו והותרת משפחות שלמות (כ- 2000 בני אדם, ילדים מבוגרים וזקנים), ללא קורת גג, והוא מנוגד לחוק הבינלאומי.

-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-

