דרום הר חברון, סוסיא, סנסנה (מעבר מיתר)
שקט כמעט מוחלט במחסום מיתר עקב הסגר על השטחים במשך החגים. מעט תנועה בכביש 60 וב-317 קצת יותר לשם שינוי. נכנסנו לסוסיא: הכול שקט גם שם. עזאם עסוק, שני בניו מתחתנים השבוע ועוברים לגור ביטא. שיהיה במזל טוב.
בא-תוואני מתנדבי DOVE נקראו לכפר המערות אום פוקרה עקב החרמת רכוש על ידי הצבא ופנינו לשם, דרך כביש שנועד למתנחלי אביגיל. בחצי הדרך נתקלנו ב”מצב”: משאית של תושב הכפר וערימת חומר לבניית בית טרומי לצד הכביש + ג’יפ צבאי. המצלמה בחרה למות ברגע זה אך המתנדבת של DOVE, מ’, הבטיחה לשלוח לי את החומר הרב שהיא צילמה.
לקצר בסיפור שנמשך שעה שלימה: בעל המשאית יצא מהכפר ובמעלה היציאה (הלא סלולה כמובן) חומרי הבניה במשאית הפתוחה, שלא היו קשורים (!) נפלו על הכביש. לגמרי במקרה בכביש באמצע שום מקום הגיע צבא. שני קצינים (סרן וסגן) החליטו שיש פה עבירת תנועה ויש להחרים את החומרים. מה הם עשו שם בשממה? יום קודם הי “ריב” בין יהודים וערבים. לא מתנחלים, “תושבי המקום” והיה צריך להפריד ביניהם והם באו היום לבדוק שהכל בסדר. ואז מצאו את האיש שנסע במהירות מופרזת עם מטען לא קשור (ובעליה של לפחות 45 מעלות!) וצריך להחרים את החומרים כי הנהג ניסה לבנות באופן בלתי חוקי….והחומר המוחרם יגיע לחטיבה ושם הוא יכול לקבל את זה בחזרה, אולי, וגם המשאית. לא נראה לו שיצטרך לשלם כסף.
בהמשך הגיעו אנשי הכפר, והמתנדבת שספרה שבשבוע שעבר הייתה הריסה בכפר המסכן (הוא עני באופן שקשה לתאר) והחיילים (אותם חיילים, לא ברור) היו ברוטלים ביותר. מ’, שהייתה לבד, חדשה ועוד לא רגילה למראות ולקולות שהיא שומעת, ממש הייתה נסערת וכועסת. הסרן אמר שהוא הסמכות בשטח והוא החליט שיש להחרים. אחרי כמה דקות הוא אמר שלא הוא מחליט איזה מבנה לא חוקי והוא רק ממלא פקודות. לכו תדעו. אין להכביר מילים על האבסורד והעוולות כאן. למוחמד ולי יש קשרים בכפר ונברר מה עלה בגורל האיש, חומרי הבנייה והמשאית שהיא כמובן פרנסתו. אחר כך הגיעו עוד חיילים ועוד קצין אז כנראה זה היה אירוע רציני ביותר ובטחון המדינה ממש עמד בסכנה, שלא לדבר על בטיחות בדרכים שגם הדאיגה את חיילנו האמיצים. אעדכן פרטים אם יש מידע נוסף.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.
- בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
MuhammadFeb-24-2026דרום הר חברון, בית חגי: סוללים דרך ביטחון פנימית
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-