דרום הר חברון, סוסיא
0800 – 1230
שני סיפורי כיבוש.
הכפר נזל.
הכפר נזל נמצא על כביש 316 בדרך אל ערד מכביש 317 ליד מחסום מצדות יהודה. מצידו המזרחי נמצאת הגדר. מאחרי הגדר התנחלות בית יתיר שהגדר הכניסה אותה לתוככי מדינת ישראל. מאז הקמת הגדר מספר לנו ע׳ מצב הכפר השתפר, יש עכשיו חשמל שמגיע מהמחסום, הרשות הפלסטינית בנתה מאגר מים מהמים שמקבלים מצינור שמגיע למחסום. גם בית הספר התרחב וילדי משפחת אבו קביטה עוברים בלי בעיות את המחסום. הבעיה היחידה שיש עכשיו היא שמי השופכין של בית יתיר עוברים אליהם. מתנהלות שיחות עם בית יתיר על הנושא והם הבטיחו שיטפלו בזה. ע׳ ואבא שלו אמרו שעכשיו הכול טוב.
מהבית שלהם אפשר לראות את התנועה על כביש 316 ואנחנו רואים רכבים של משמר הגבול ושתי משאיות עם בולדוזרים . החלטנו לעקוב אחריהם והיינו בקשר עם נ׳ מסוסיא. ההריסות כנראה צריכות להתבצע על יד ג׳ימבה ולשם אפשר להגיע רק עם רכב ארבע על ארבע. נ׳ מספר לנו על פעולת תג מחיר שנעשתה בג׳ורה אלח’יר על יד סעיר. והחלטנו להגיע לשם.
בתמונה למטה: הגדר,מתקני. המים והביוב הזורם.
ג׳ורה אל ח’יר נמצאת על כביש 356. זה הפילבוקס שנמצא 20 מטר אחרי הפנייה. היישוב הוא בשטח C ולכן לא מקבלים אישורי בנייה. לפני שנתיים הרסו להם את הבתים והם קיבלו קרוואנים מארגון בינלאומי. לפני עשרה ימים הגיע אליהם הצבא ואמר שיהרוס גם את הקרוואנים, על אף שיש החלטה של בית המשפט על איסור ההריסה ומותר להרוס רק מתוך שיקולים ביטחוניים כבדי משקל.
המשפחה היא מנועת שב״כ כבדה. בן אחד בכלא הישראלי, בן אחר שוחרר בעסקת שליט ועכשיו הוא בעזה. אולי אלה הם השיקולים הבטחוניים. את הבן בכלא מבקרים רק אחיו ואחותו ופעם בשנה.
בגבעה ממול הקימו מאחז חדש ולא חוקי והמתנחלים ירדו ועלו במוצאי שבת האחרונה לכפר הפלסטיני, שרפו לול קטן, הרסו וגנבו ביתן של ארנבות ותלו שלט “נאמנים לגוש – ממשיכים בעשייה”.
אנחנו לא ראינו את השלט כי המשטרה שהייתה שם אתמול לקחה אותו לצרכי חקירה. האמא בעיקר מפחדת מהמתנחלים שיבואו שוב. אנחנו מנסים לארגן פעילים בינלאומיים שיהיו שם איתם.
בתמונה לא רואים ברור אבל זה המאחז.
בתמונה למטה: החלטת בית המשפט מלפני שנתיים על איסור ההריסה.
בדרכנו חזרה אנחנו שומעים על אירוע הדקירה בחברון ומחליטים לא להיכנס.
בבית ענון החיילים סוגרים את השער ומציבים מחסום. וגם נ׳ מסוסיא מספר שהבולדוזרים חזרו לחברון בלי להרוס היום.
אני כמו אורנה פרץ מקריית שמונה. משעממת את ראש הממשלה בעדויות שלי.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Jun-7-2026אבן שהניחו מתנחלים בדרך המובילה לשטח משפחת ת'יל ברהווה
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-