חזרה לדף חיפוש דוחות

דרום הר חברון

מקום או מחסום: דרום הר חברון סוסיא
צופות ומדווחות: עדנה ש.,אילנה ל.
20/10/2005
| בוקר

דרום הר חברון יום ה’ 20.10.05, בוקרצופות: עדנה ש., אילנה ל. (מדווחת)6.45- 10:15תקציר . כביש 317 סגור לרכב פלסטיני דרומה ממחסום זיף. צפונה מזיף הכביש פתוח. ילדי אום טובא באו לבית הספר בטואני לבד ללא לווי צבאי, ובדרך הארוכה (שעה וחצי הליכה) . אתמול (19.10) הם לא באו לביה”ס בכלל. ילדה בת 12 מטואני הוצאה מביה”ס בכרמיל, כי לאביה אין כסף לשלם שכר לימוד. נוכחות צבאית מוגברת ברוב המחסומים הרגילים ובמחסומי פתע. נצפתה רק מעט תנועה צבאית בכבישים. לפני מיתר בכביש 60 – מחסום דוקרנים של משטרה כחולה. בודקים מכוניות . אין מעוכבים.סנסנה – אין פלסטינים מעוכבים ואין פועלים מתארגנים לעבוד בגדר. כביש 317 :נצפו חסימות עפר גבוהות במיוחד (כפול הגובה של אתמול לדעתו של א., נהגנו) נצפו בצידי הכביש.ילדי כרמיל וסוסיא– בכביש 317 עקפנו את הטרקטור הגורר את העגלה ובה ילדים מכרמיל וסוסיא בדרכם לביה”ס בכפר טואניביה”ס בטואני: הסרת הליווי הצבאי שכבר דווח עליה (גם בעיתונות –היום ואתמול ב”הארץ” ו Y-NET) נמשכת: הילדים מאום טובא הגיעו לביה”ס לבד ובאו בדרך הארוכה (הליכה של שעה וחצי בכל כוון). פגשנו את המורים בהגיעם לביה”ס והם אמרו שאתמול (ה 19/10) הילדים מאום טובא לא באו לביה”ס בכלל. ילדה בת 12 נשארת בבית כי לאביה אין כסף לשלם שכר לימוד. פגשנו בילדה פ. בשביל העולה לביה”ס ומורה אח”כ אישר את דבריה . עד גיל 12 לומדים בטואני ואח”כ נשלחים לביה”ס בכרמיל ובשני המקרים זה עולה כסף. לפ. יש אחים בביה”ס בטואני. (בשיוך אח”כ פגשה עדנה במקרה במפקחים וסיפרה להם על פ. הם אמרו שלא שמעו על המקרה ויבדקו. אבל שתינו מסופקות אם תשיג פ. את מבוקשה ותשלח לביה”ס. צומת זיף וסגירת חלק מכביש 317 – המחסום לכוון יאטא סגור, ועל כביש 317 מחסום ארעי. חיילים בודקים רכבים העוברים בשני הכוונים. לא היו מעוכבים. החיילים אמרו שמותר לרכב פלסטיני לנוע צפונה מהמחסום הארעי אבל אסור לו לנסוע דרומה ממנו. החיילים לא שמעו על MW וכשהסברנו את מטרות הארגון אחד החיילים נתן לנו עלון קטן ש”נמצא תמיד איתנו ולפיו אנו פועלים”. העלון מפרט את “הערכים שלפיהם יתנהל חייל בצה”ל” –כשהיינו כבר חזרה באוטו וקראנו אותו ראינו שהעלון דיבר בעיקר על משמעת, נאמנות למולדת, וכפיפות הצבא לרשויות האזרחיות. הייתה שם רק פסקה אחת קצרה המדברת על שמירת כבוד האדם באשר הוא (העלון נמצא אצל עדנה). גם מפני שלא שמעו עלינו וגם בתמורה לעלון נתנו להם את ה “מכתב לחייל/ת”. ראוי לציין את חוסר המודעות שהתגלתה אצל חייל שפניו היו רעולים ואמר שזה מפני שהתפקיד הרגיל שלו הוא לפעול בכפרים כמסתערב (או שעבד עלי או שבאמת לא רצה שתווי פניו יהפכו מוכרים כל עוד הוא הפך זמנית לשומר במחסום). כשאמרתי שאופן הדיבור אל פלסטינים בלשון צווי –רוח! וכו’ –אינו נאות, במיוחד כלפי אנשים מבוגרים מהחיילים. החייל אמר : “ככה הם בעצמם מדברים- שכאני נכנס לבתים ככה מדברת האמא אל הילדים”. השבתי “אפילו אם זה נכון מה הקשר?- הרי הילדים לעולם לא ידברו כך אל המבוגרים” . החייל השתתק ושתיקתו הוכיחה שמעולם לא חשב על בעיית פער הגילים בין הכובשים הצעירים והנכבשים המבוגרים.שיוך – חברון: אין חיילים על הקרקע. הרבה מוניות פלסטיניות עוברות בכביש 60 ואחדות עומדות ומחכות לנוסעים שעברו את המחסומים בשני הצדדים של המעבר. גם מעבר למחסום בכוון לחברון עומדות מוניות ולכן, כנראה, אין כתר מלא על העיר. אחד הנהגים אמר לנו שהוא ראה הבוקר (השעה 8:50) כ 50 מכוניות פלסטיניות פרטיות נוסעות בכביש 60 אבל אנחנו ראינו במשך כל המשמרת רק אחת או שתיים.סעיר חלחול מזרח – המעבר סגור למכוניות בכוון חלחול . ובנוסף יש מחסום בטונדות על כביש 60 . חיילים מפקחים על המעבר המכוניות ובודקים תעודות. בודקים גם את המטען (ללא פירוק הסחורה) של המשאיות. אין מעוכבים והמעבר יחסית מהיר.טנדר פלסטיני של מסגר שהגיע לבצע תיקוני מים בא מכוון דרום . הוא עמד מחוץ לתור ותעודות הנהג נבדקו מיד והוא שוחרר לדרכו.הגשר ההומניטארי: הוא פעיל היום מפני שהמעבר לחברון דרך סעיר מזרח וחלחול סגור. ראינו אמבולנס היוצא מכוון חברון מועבר במהירות. מפקד המחסום על כביש 35 ליד השער אמר לנו שהוא העמיד חייל ליד השער שכל תפקידו להעביר אמבולנסים מהר. יש תורים לא ארוכים של מכוניות בשני הכוונים על כביש 35 ובאחד התורים עמד אמבולנס –הוא לא הבהב והנהג אמר לנו שהוא ריק. המכוניות והמשאיות שהו לא יותר מ10 דקות – רבע שעה בתור עד שעברו. גשר חלחול חברון פתוח לתנועה.לא המשכנו לעידנא בגלל קוצר הזמןמעבר הכבשים: פתוח להולכי רגל ולא היו חיילים על הקרקע.דורא –אל פאוואר: אין מעבר לרכב. על כביש 60 במקום מחסום הדוקרנים הבלתי מאויש יש מחסום של בלוקים מבטון וחיילים שנלקחו הישר מקורס מ”כים בודקים את המכוניות העוברות. לא היו מעוכבים. החיילים שמעו על MW.בדרך חזרה לכוון הפנייה לטנא בכביש 60 ראינו בולדוזר מחפש פריצות בתלוליות העפר החוסמות את צדי הכביש –ושני גיפ’ים צבאיים מגנים עליו אחד מקדימה והשני מאחורליד כרמה ערימות עפר וחסמים חדשים בצידי הכבישמחסום רמאדין: החיילים בודקים רכב –אבל לא היו תורים של ממש. נצפו הולכי רגל עוברים לכוון דהריה ולא היו מעוכבים.

  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      דפנה עם עזאם בסוסיא
      Muhammad D.
      Apr-21-2026
      דפנה עם עזאם בסוסיא
  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
לתרומה