הכיבוש עובד בשקט, רחוק מעין הציבור בישראל
אני מקבלת טלפון מסוסיא, מבקשים ממני להגיע אל אבו ג׳מאל מהכפר אל ג׳נוב, שנמצא בגוש עציון המזרחי. יש שתי דרכים לנסוע לשם, האחת מצומת גוש עציון אל היישובים מעלה עמוס ואיבֵּי הנחל. השנייה דרך שעיר אל המאחז החרדי פני קדם הנמצא בתחום ההתנחלות הדתית מיצד, בדרך שעוברת דרך שטח A. אכן זו דרך משובשת. הכפר אל ג׳נוב נמצא בין שני הרכסים של היישובים האלה והוא לא מוכר כהתיישבות קבע ומקבל שוב ושוב צווי הריסה .
אבו ג׳מאל, איש נשוא פנים בן 73, מספר לנו שהאדמות היו שייכות עוד מימי הממלוכּים למשפחות מהכפרים שיוך ושעיר. הם 17 משפחות שמתפרנסות ממטעי פרי לא גדולים (שזיפים, שקדים, תאנים וזיתים) ומכבשים. עכשיו, הוא אומר, ברוך השם יש קורונה אז המתנחלים מפחדים לבוא להציק וכך גם הצבא. לפני הקורונה היו אין ספור התנכלויות – ניסיונות דריסה, הצתה ועוד. מים הם שומרים במיכלים שהם קונים במחיר גבוה מאוד, ובמים מבור גדול שיש להם. החשמל מגיע מגנרטור.
הצבא עשה כל מאמץ לגרשם. בכל ההתנחלויות שבונים שכונות חדשות יש גם כפר סטודנטים, גם במיצד .לשם מגיעים קווי מים, טלפון חשמל וכבישי גישה .אבו ג׳מאל מדבר על צומוד (היצמדות לאדמה). לא יזיזו אותו מהאדמה שלו. גם עוני מחפיר לא מרתיע אותו.
הם ביקשו שאם נוכל נביא להם שמיכות ובגדים בעיקר לילדים .הבטחנו שנבוא שוב .הם לא מכירים ישראלים שהם לא מתנחלים או חיילים.
אזור עציון / גוש עציון*
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
גּוּשׁ עֶצְיוֹן הוא אזור שבו קבוצת יישובים יהודיים מדרום לירושלים. ממוקם בין בית לחם לחברון. ניסיונות ההתיישבות היהודית באזור החלו ב-1927. ארבעה קיבוצים שהוקמו בגוש בשנים 1943–1947 נחרבו במהלך הקרב על גוש עציון במלחמת העצמאות. לאחר מלחמת ששת הימים חודשה ההתיישבות היהודית בגוש עציון, מאז הוקמו עוד 14 יישובים ו-10 מאחזים. על פי מפת המינהל האזרחי, גוש עציון כיום גדול פי 7 משטחו ההיסטורי, ואדמות היהודים שנרכשו מלפני הפינוי ב-1948 מהוות פחות מ-15% משטח גוש ההתנחלויות הגדול של מועצת גוש עציון היום, שישראל דורשת לספח בהסכם הקבע עם הפלסטינים.
היישובים הפלסטיניים באזור מתרכזים במובלעות, כשהגדולה ביניהן היא במזרח - אזור בית לחם, הכולל את בית ג'אלא, אל ח'דר, בית סאחור ועוד. ממערב שוכנים יישובים כמו חוסאן, נחאלין, אל ג'בעה ובתיר וכפרים חקלאיים קטנים ועתיקים כמו שושחלה, ח'ילת זקאריה (חרבת זכריה) ועוד. אלה פזורים על האדמות החקלאיות האחרונות שנותרו בידי הפלסטינים באזור. בשנות האלפיים צצו מאחזים לא חוקיים רבים, המשתלטים בחסות המינהל והצבא על אדמות פלסטיניות פרטיות, מנסים לסלק בדרכים אלימות ביותר את החקלאים מאדמתם ומבתיהם וכך להרחיב את ההתנחלויות. צפו בווידאו על המציאות הקשה באזור שושחלה ומקאם נבי דניאל.
במהלך שנות ה-90 נסלל כביש 60 החדש, שרובו אסור לתנועת פלסטינים, ולצדו נבנתה חומת ההפרדה. הגישות אל רבים מהכפרים הפלסטיניים והאדמות החקלאיות באזור נחסמו, ונוצר חיץ בין הכפרים עצמם וכן בינם לבין האדמות שבבעלותם. פריסת ההתנחלויות ורשת הכבישים והמחסומים באזור עציון כולו מעידים על הכוונה ליצור רצף טריטוריאלי ותחבורתי בין גוש עציון לירושלים.
חברות מחסום ווטש מסיירות ומתעדות שנים רבות באזור. משוחחות עם הפלסטינים בצמתים, במת"ק, בכפרים ובמקאמים (אתרי המורשת העתיקים הפלסטיניים) ומנסות לפרסם ברבים את הגזל, האפרטהייד והאלימות שהם חווים. על פעילותן תוכלו לקרוא בדוחות המצורפים.
בשנת 2021, לאחר שנים רבות של משא ומתן, אישר המינהל האזרחי תוכנית חדשה לכפר המרכזי ח'רבת זכריה, הכוללת היתרי בנייה. המתנחלים מהיישובים הסמוכים מחו על ההחלטה וביקשו משר הביטחון לבטל את ההיתרים. חברות מחסום ווטש עומדות בקשר עם אנשי הכפר ומנסות לערב ארגונים אחרים ולהשתמש בדעת הקהל ובאמצעים משפטיים כדי לעצור את הביטול. בקיץ 2023 נסלל ככביש חדש לישראלים (מתנחלים בעיקר) העוקף את אל־ערוב ובית אומר על התוואי של כביש 60, בעלות של 300 מיליון שקלים.
-
