יום ששי האחרון של הרמדאן – העיר העתיקה, בכניסה להר הבית

נפגשנו בסביבות 10 בתחנת הרכבת הקלה ושמנו פנינו לכיוון העיר העתיקה. מזג האויר חם ורק לעתים יש משב רוח מרענן. נוכחות רבה מאוד של כוחות הבטחון לסוגיהם, בעיקר שוטרים ושוטרי מג”ב נראו מכל עבר. מכוניות משטרה ומשמר הגבול חונות על המדרכות ולאורך הרחובות החסומים. גדרות ומחסומי משטרה חסמו חלק מהדרכים וניתבו את המעבר לכיוונים מוגדרים. הלכנו בעקבות הקהל לכיוון שער שכם.

בניגוד לשנים קודמות בלטו בהעדרם הדוכנים שמילאו בד”כ את הרחבה שלפני השער וסביבותיה. ככל הנראה נאסרה הקמת דוכנים כאן השנה, כי אין גם סימנים שיוקמו דוכנים מאוחר יותר. ברחוב הסמוך, מול רחבת השער, ראינו דוכנים רבים. כלי תקשורת שונים נערכים ומכוונים מצלמות לעבר השער.

 המתנו במקום כמחצית השעה וצפינו במתפללים הזורמים לכיוון העיר העתיקה. רבים עוצרים ומצלמים את עצמם למזכרת, כששער שכם ברקע. כוחות הבטחון עומדים בצד ולא מתחככים בקהל בד”כ.

ראינו שניים שעוכבו ונלקחו הצידה לבדיקה. האחד בחור צעיר עם ת.ז. כחולה (כלומר ישראלי או ממזרח ירושלים). השני מבוגר יותר, עם ת.ז. ירוקה (כלומר מהשטחים). שניהם נבדקו מכף רגל ועד ראש, ככל הנראה כדי לוודא שאין עליהם סכינים. הם נדרשו להרים את החולצה ואת שולי המכנסיים ומוששו לאורך כל הגוף. עם זאת הבדיקה לא היתה אלימה ובסיומה הורשו להמשיך בדרכם.

נכנסנו פנימה דרך שער שכם והתקדמנו עם הקהל לכיוון הכניסות להר הבית. בצמתים וברחובות הצדדיים ראינו הרבה שוטרים ומשמר הגבול, אך בד”כ הם עמדו מאחורי מחסומים משטרתיים והכל היה שקט. אנשים רבים התקדמו לכיוון הר הבית ואנו עימם. מעבר לחנויות והדוכנים הרגילים, הנערכים למכירות מסיבויות לאחר התפילה, יש גם רבים שמתרימים עבור מסגדים שונים, מקבצי נדבות ואנשים שיושבים בשולי הדרך ומציעים את מרכולתם למכירה.

ככל שמתקרבים להר הבית יש יותר קישוטים ונורות צבעוניות. בערב המראה ודאי מרהיב. ליד אחת הכניסות להר הבית נתלו פנסים העשויים מתבניות ביצים צבועות בצבעים שונים. מנורות אחרות מקשטות את הכניסה מכיוון באב אלחוטה. בשלב זה אין שם הפרדה בין נשים לגברים, כפי שהיה בשבוע שעבר. שלטים שעליהם נרשם “אללה” ו”מוחמד” תלויים למעלה לאורך המסלול לכיוון הר הבית. יש הרבה אנשים, אך עדיין ניתן להתקדם בצורה סבירה. יש גם מעט תיירים נוצרים שהולכים ביחידים או בקבוצות בוויה דולורוזה.

התקדמנו עד שער האריות. בחוץ ליד שער האריות יש שלט של העיריה המברך את הבאים לכבוד הרמדאן. השוטרים והמג”בניקים עמדו בצד בדרך כלל. חלק מהאנשים מגיעים בדרך העולה בעלייה חדה לעבר השער. אנשים מבוגרים יושבים בצל ליד הקיוסק לנוח מעט. העליה קשה גם בימים רגילים, ובוודאי כאשר חם כל כך וצמים. משום מה החליטו השוטרים שיש לסלקם משם ולדחוק בהם להיכנס לתוך העיר העתיקה. לא הצלחנו להבין מה הטעם בכך. בין כה וכה בעוד הם מסלקים את היושבים, מגיעים אחרים ומתיישבים במקומם. עמדנו שם פרק זמן והמשכנו בדרכנו מחוץ לחומות. לאורך הדרך דוכנים המוכרים בגדים, נעלים, צעצועים, כלי בית, טקסטיל, מתנות ואפילו כלי עבודה. יש גם דוכני מזון. המוכרים מכריזים על מרכולתם ולכבודנו עוברים לאנגלית או אף לעברית.

פנינו בקצה החומה והמשכנו לאורכה לכיוון שער הפרחים. כאן אין דוכנים ושקט יותר. אנשים נחים בצל על הדשא בצמוד לחומה. ברחוב רק תחבורה ציבורית וסדרנים המכוונים את התנועה. אנשים יורדים מהאוטובוסים והמיניבוסים והולכים אל שער הפרחים או אל שער האריות, כדי להיכנס לעיר העתיקה ולהמשיך להר הבית.

עצרנו גם אנחנו לשבת מעט בצל. ניצלנו את ההזדמנות לטלפון אל אחד העותרים הפוטנציאליים שלנו. הוא כבר הגיע להר הבית ומספר לנו שהלילה יהיה ‘לילת אל-קדר’ (שבו על פי האמונה ניתן הקוראן למוחמד, ובו נפתחים שערי השמים לתפילות המאמינים). לכן רבים נשארים כל הלילה בהר הבית ומתפללים, וגם הוא מתכוון לעשות זאת.

בככר ליד שער הפרחים כוחות משטרה ומג”ב רבים. גם ליד השער יש מג”בניקים, אך הם עומדים בצד ולא מתערבים בנעשה. גם כאן יש שלט של העיריה המברך את הבאים לכבוד הרמדאן. ליד הכניסה לשער יש קצת לחץ, אך הכל מתנהל בסדר ובשקט. התקדמנו חזרה לכיוון שער שכם. אנשים עוצרים ליד הברזיה שבדרך. לשתות אסור לצמים, אך שוטפים את הפנים ומרטיבים את הכובעים. החום מעיק ומקשה על הצמים. חזרנו לרחבת שער שכם. כעת יש כאן כבר יותר אנשים. כל הזמן מגיעים עוד ועוד אנשים. יורדים במדרגות ונבלעים בעיר העתיקה.

 בסביבות 12:15 התקדמנו שוב אל שער הפרחים ונכנסנו לעיר העתיקה דרכו. הכניסה עמוסה אנשים. המג”בניקים אינם עומדים כעת ליד השער, אלא מתרכזים בככר הסמוכה. הצטרפנו לקהל והתקדמנו איתם לאיטנו. אחרי שנכנסים יש פניה ואחריה מתרחב הכביש והלחץ משתחרר קצת. המשכנו עד באב אלחוטה. כעת מנסים להפריד בין גברים לנשים ולשלוח את הנשים לכניסה סמוכה. לא כולם מצייתים. נשארנו שם כרבע שעה, עד שבעלי הקיוסק הסמוך סגרו אותו והלכו לתפילה.

עלינו חזרה לכיוון שער הפרחים דרך מעלות באב אלחוטה. ברקע נשמעו כבר קריאות המואזין. לפנינו הולכים מספר צעירים הדוחפים במאמץ רב בעליה עגלה מלאה בשקיות עם משקה כהה (ככל הנראה תמרהינדי). הלכנו אחריהם בנתיב שפילסו בכיוון הנגדי, אל מול אחרוני המתפללים הממהרים במורד הרחוב. כשחזרנו אל רחבת שער שכם ראינו שנפתח שם דוכן מאולתר ראשון למכירת משקה. המקום שקט כעת, וודאי יתמלא שוב בסיום התפילה.

בדרכנו חזרה ראינו פרשים נעלמים בקצה נתיב הרכבת הקלה. גללי הסוסים נותרו לאורך הפסים. נקווה שישארו מובטלים. מאוחר יותר שמענו שבקלנדיה היו חיכוכים עם כוחות הבטחון (והופעלו פרשים, בין היתר), אך בהר הבית הסתיימה התפילה בשקט ולילת אל-קאדר עבר בשלום.