חזרה לדף חיפוש דוחות

זעתרה, חווארה,בית-פוריק

מקום או מחסום: ביתא
צופות ומדווחות: מקי ש',דפנה פ'
02/01/2006
| אחה"צ

זעתרה, חווארה, בית פוריק, יום ב, 2.1.06 אחה”צמשקיפות: מקי ש’, דפנה פ’ (מדווחת)13:10 אזאוויה בהמשך לידיעות מהמשמרות הקודמות עצרנו לבדוק האם יש חסימה של הכביש: הכביש אינו חסום ואין רכבים ממתינים.13:20 צומת זעתרה – אין רכבים ממתינים בצומת. החיילים מדווחים על בידול בין טול כרם לג’נין. 3 הטרמפיאדות בצומת מאובטחות כל אחת בנפרד על ידי חייל חמוש.13:30 בכניסה לכפר ביתא – מפקד המחסום מסביר כי יש סגר מוחלט על הכפר חוץ ממקרים הומניטאריים ורופאים. הוא חסר סבלנות משום שהסביר כבר את הכל לנשות MW בבוקר – מה פתאום אנחנו שואלות שוב.13:45 בית פוריק – מרחוק נראים שלושה צעירים בעמדת המעוכבים, כשהתקרבנו הם שוחררו לדרכם. החיילים טוענים שזו הייתה שיחה ידידותית ובעצם מדובר ב”חברים מהכפר” שהם רוצים גם לבקר.במחסום, רק חיילי-צנחנים ולא שוטרים צבאיים תחושה של עייפות, לאות ואווירת “לפני שחרור”. החיילים אינם עוינים, אבל מפגינים עצלנות, אדישות ואטימות בוטה כלפי העוברים במחסום. כך למשל למרות שיש ארבעה חיילים סביב עמדת הבידוק רק אחד מהם בודק בפועל, והוא בודק גם את הנכנסים וגם את היוצאים לסירוגין. רוב הזמן פניו אל היוצאים משכם, ולכן מי שמבקש להיכנס לשכם מוצא עצמו תקוע מאחורי הקרוסלה בהמתנה צייתנית ואילמת עד שהחייל הבודק יסתובב ויראה אותו (או שאנחנו נפנה את תשומת ליבו). בשלב מסוים אחד החיילים אומר לנו “אני לא יכול לראות אותם (את הפלסטינים) יותר”, ומציע לנו להחליף אותם בתפקיד.החייל שבודק את הנכנסים צועק עליהם בזעם “ואחד ואחד”, “אירג’ע” או “רק בנאת” בטון ובנימה שמזכירים מרעה בקר. הוא גם מפשיל את כיסויי השמיכות מעל ראשו של תינוק פעוט המוחזק בחיקה של אימו כדי לבדוק את “תוכן החבילה”. אחד החיילים צועק על גבר שנכנס עם אשתו ובנו לאותו התור (הריק לחלוטין באותו רגע) לעבור לתור הקרוסלות (הריק אף הוא). כאשר הגבר לא מציית מיד, הוא צועק לעברו בעברית הערה גסה על ההבדל הפיזיולוגי בין גברים ונשים. כאשר אנו מעירות לו על כך, הוא מסביר ש”אין ברירה, כשמדברים אליו בשפה שלו, הוא לא מבין”. 14:30 חווארה-עם הגעתנו מודיע לנו אחד החיילים שאיננו מורשות לעבור קו דמיוני שנמתח באזור בדיקת התעודות, בפקודת א’ מפקד המחסום. אנחנו שואלות מי זה א’, והחייל מפנה בראשו לכיוון קצה “התור ההומניטארי”. מקי ניגשת אל החייל העומד שם, שמציג עצמו כא’ בתשובה לשאלתה. הוא גם מודיע לה כי כל עוד היא נמצאת שם ומסתכלת עליו הוא אינו ממשיך לבדוק את הפלסטינים, ולכן, אם היא רוצה שהוא יבדוק אותם, והוא יודע שהיא רוצה, שתתרחק. רק כעבור כרבע שעה מתברר לנו שזהו לא א’ המפקד, אלא חייל אחר, ששמו לא נודע לנו, שהתחזה למפקד המחסום כדי להרחיק אותנו, ובהתנהגותו לאורך כל המשמרת נראה כי הוא נהנה במיוחד להשפיל ולעכב את העוברים. א’ עצמו, (סג”מ) אינו מגלה מנהיגות או סמכות כלפי חייליו וגם לא כלפי “המתחזה”. הוא מעדיף לא להעיר לו גם כאשר הוא גורם לעיכובים בלתי נסבלים בתור, והוא מסביר שהוא עצמו רק יומיים כאן, ולא רוצה לעצבן יותר מדי את החיילים. בהמשך מעיד אחד החיילים מעיד כי א’ נמצא כאן הרבה יותר מיומיים – אולי קרוב לחודשיים. התור ארוך, ארוך. במיוחד הגברים הצעירים דחוקים בטור חזה לגב בצד הימני של הסככה שלפני הקרוסלות. חלק מהנשים שבאו עם הגברים ועברו “בתור ההומניטארי” שאף הוא מתארך מאד, עברו הרבה לפני הגברים והן ממתינות לגברים בייאוש לפני המחסום. אבל גם את זה הן מתקשות לעשות – בשלב מסוים אחד החיילים המאבטחים את עמדת בידוק התעודות כבר לא יכול לראות אותן יותר ומשיג אותן לאחור בצעקות.בסככת המעוכבים שני גברים שלטענתם מחכים שעתיים משום שניסו לעקוף את התור הבלתי נסבל מסביב. בערך ב – 14:45 הם משוחררים.אין נציג מת”ק ואנחנו מתקשרות לחמ”ל המת”ק כדי להתריע על הבלגן ועל הצורך בנציג מת”ק. בן מבטיח שישלח לחווארה נציג. רק בשעה 16:00, ולאחר עוד שלושה טלפונים מנדנדים, מגיע ז’ מהמת”ק למחסום.14:50 מג”בניקים מגיעים לעמדת בידוק התעודות ורושמים ברשימה את השם ומספר הזהות של כל מי שמוסר את תעודתו לשוטרת הצבאית. עוד עיכוב בשרשרת העיכובים האינסופית. אחרי שחיכו שעתיים ויותר בתור – מה ישנו כבר עוד שתי דקות?אני שואלת את חייל המג”ב לפשר מעשיו, והוא מסרב להסביר. “אני עושה את העבודה שלי”. בשלב מסוים, כלעומת שבאו, נעלמים חיילי המג”ב.אישה עוברת במחסום עם בנה שנראה מוגבל או מפגר. א’ מסרב לתת לו לעבור כי אין לו תעודה. היא מראה לחייל שהבן רשום בתעודת הזהות שלה, אבל החייל שאינו יודע לקרא ערבית אינו מאמין לה. הבן מתחיל לבכות להתפרע ולנסות לברוח לכיוון חווארה וא’ נאלץ לתפוס אותו בכוח ולהחזירו למקום. האישה אומרת בייאוש, בערבית לא’: “קחו אותו”, כרוצה לומר – לפחות תנו לי לעבור.א’ כמובן אינו מבין אותה, ואינו מתיר לה לעבור, ומורה לה לקחת את הצעיר המייבב חזרה לשכם.אנו צופות על הבידוק הגופני שבין הקרוסלות. הבודקים הם שוטרת צבאית ו”החייל המתחזה”. כאשר “המתחזה” רואה שאנו עומדות שם הוא שוב מתחיל “אם את עומדת כאן אני מפסיק לבדוק”. אני מסבירה לו שאם הוא מפסיק לבדוק אני מתקשרת למח”ט שלו, ושאינני מקבלת ממנו הוראות. הוא משתתק וממשיך לבדוק. הבדיקה שלו ושל השוטרת מתבצעת באיטיות משוועת. הם מתעכבים הרבה זמן על דיבורים בינם לבין עצמם (העוברים ממתינים בצד, עם החגורה וחפצי הערך ביד מוכנים לבדיקה, בסבלנות צייתנית עד שהשניים יגמרו לפטפט), ולעיתים משוחחים עם העוברים ושואלים אותם שאלות שאיינו יכולות לשמוע, אך לא מדובר ב”שיחה ידידותית” כנראה.ב– 15:30 הלחץ במחסום מתגבר, יש קולות רמים של דחיפות ואי נחת מהתור. גם התור ההומניטארי לא זז. אנחנו מתקשרות לגיל, למת”ק ולדקל מהחטיבה. מפקד המחסום חסר אונים לחלוטין.16:00 י’ מהמת”ק מגיע, אבל לא ממהר להתערב ולעזור. עם בואו מחזיר א’ מפתחות לנהג מונית. לא הצלחנו לברר כמה זמן היו המפתחות מוחרמים, אבל בוודאי הוחרמו עוד לפני שהגענו.נער בא לבקש את עזרתנו כי שכח שקית ליד עמדת הבידוק באמצע המחסום. אחד החיילים עוזר לו לבקשתנו לחפש אותה. הוא חוזר בידיים ריקות. בהמשך מתברר כי בשקית היו בנוסף לבגדים גם תכשיטים יקרי ערך.16:10 יש צעקות מכיוון קצה התור ההומניטארי. נראה שאחד העוברים איבד את סבלנותו והחל לצעוק. מיד עטים עליו כמה חיילים ובראשם שני חיילי מג”ב שהגיעו למחסום. הוא נלקח לג’יפ המג”ב ו”החייל המתחזה” שהיה בכלל בצד השני מגיע בחדווה למקום אף הוא עם אזיקון לבן שהוא רק מחכה להשתמש בו. הוא לא משתמש בו וחוזר למקומו. לא ברור מה קורה בתוך הג’יפ אך לאחר מספר דקות האיש, מחמוד מחווארה, יוצא משם ומובל לסככת המעוכבים – שתיים מאצבעותיו שותתות דם. בהמשך אשתו ההרה מצטרפת וממתינה לו ליד הסככה. הוא מספר כי חזרו מבדיקה בבית החולים בשכם. לסככת המעוכבים מגיע ביתיים גם צעיר נוסף, ג’יהאד, שלטענתו ניסה לעקוף את התור, ולפי עדות החיילים גם “דחף חייל”. השניים מעוכבים שם זמן רב למרות הפצרותינו, ולני עזיבתנו את המחסום ב – 16:40 אנחנו לוקחות מהם את מספרי הטלפון כדי לברר אם שוחררו.בשעה 17:30 השניים עדיין במחסום.בשעה 19:00 מחמוד מעיד כי כעת הגיע לביתו בחווארה. ג’יהאד עדיין מעוכב במחסום.אני ממשיכה להתקשר לדקל כמה פעמים כדי שיבדוק ויזרז את העניין. ב – 22:30 הוא מודיע לי שגם גי’האד שוחרר, כנראה בסביבות 19:30, ושמיד אחר כך החלו יריות על המחסום.16:50 זעתרה. רכבים ספורים מצפון. השוטר הצבאי באחת מהעמדות מספר כי לפני שעה הוטל סגר על שכם.ממערב כ – 15 מכוניו ממתינות לבדיקה.

  • ביתא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ביתא היא עיירה של 12,000 אנשים, שיעור אבטלה גבוה. רבים עובדים בישראל, אחרים בחקלאות. מערכת חינוף מסודרת. האבטלה גבוהה. הצעירים, גם המשכילים נאלצים לחפש עבודה בישראל. השירותים הרפואיים זמינים אחת לשבוע.
      מתנחלים מיצהר ומאיתמר מתנכלים לתושבים בתדירות גבוהה ומונעים מהם לעבד את שדותיהם: נדרשים להיתרים מהמת"ק לצאת לעבודה. הפרת זכויות האדם שלהם מתבטאת גם בהפקעת שטח גדול מהעיירה לשם סלילת כביש לשימוש ההתנחלויות.

       

לתרומה