הוסרו ההגבלות על תושבי הגדה בכניסה לבקעה. כך אמר לנו מפקד מחסום מעלה אפרים.  קיבלנו אישור לכך בטלפון ממג'ד במת"ק. לא בדקנו את הנושא במחסומי חמרה ותיאסיר, כי זה נודע לנו רק כשעזבנו את הבקעה. 

הסיבה להמשך פעילות המחסומים בין הגדה לבקעה, שלא השתנתה בעוד מחסומים  בגדה "נפתחו" לתנועה, היא למנוע מרכבים של תושבי הגדה מלהיכנס לבקעה, כאשר אין מניעה שהתושבים יכנסו כנוסעים, וברכבים של תושבי הבקעה. 
לכן לא ברור מדוע מחסומי הבקעה הצפונית, שאותם אנחנו פוקדות, ממשיכים להוות מטרד ועוול יומיומיים לאוכלוסייה, אם בעצם התפקיד שלהם התייתר? נראה לנו שאין הסבר אחר חוץ מאשר להמשיך להפגין "מי השליט" ולהמשיך לטרטר.

פגשנו נער ונערה מדרום הר חברון, שנשלחו לגור אצל קרובי משפחה בגלל ההתנכלות לאוכלוסיית הבדואים שם.

12.35 מחסום זעתרה / צומת תפוח –  שום דבר יוצא דופן. אין בדיקות.

12.55- מחסום מעלה אפרים – אין חיילים.

13.15- מחסום חמרה
כרגיל בשעה זו התנועה מעטה. מכוניות בודדות עוברות ממערב למזרח כמעט ללא בדיקה. מהכיוון השני מגיעות שתי משאיות. אחת נבדקת כשתי דקות. והשניה –למעלה מחמש דקות.

כשחזרנו בשעה 16.30 שוב התעכבנו במחסום כי ראינו הרבה אנשים שעברו את המחסום ברגל וחיכו למכוניות שהסיעו אותם. כל הבאים מכיוון מערב יורדים מהמוניות ועוברים במעבר מיוחד כולל שיקוף הכבודה.חכינו עם האנשים כ-10 דקות עד שהמוניות הגיעו. איננו יודעות כמה זמן הם חיכו לפני שהגענו. היו שם אנשים שנסעו לירדן, כנראה עם הרבה מזוודות (שייבדקו שוב ביציאה מהשטחים).
אדם אחד, שהוא מנוע שב"כ (מלהיכנס לישראל) כבר 10 שנים, עובד באין מפריע בבית קפה בבעלות יהודית. ביקש לטפל במניעה שלו והפנינו אותו לסילביה.
התרחבות השטחים המעובדים על ידי מתנחלים. עם בוא הסתיו התחילו לחרוש את השדות המיועדים לעיבוד.
באזור שבין גתית ומכורה, ליד בית האריזה הנטוש, שוב חורשים שדות. ראינו גם שדות שנחרשו על ידי פלסטינים, במיוחד סביב הכביש לחמאם אל מליח. ההבדל בין החקלאים האלה לאלה שהמתנחילים מקבלים מים להשקייה מ"מקורות" בהקצבות נדיבות (לגידול ירקות, שהם זוללי מים), ואילו הפלסטינים, להם אין הקצבות מים, תלויים בחסדי שמיים ולכן מגבילים עצמם לגידולים בודדים, בעיקר למספוא לבהמות. הפלסטינים מוגבלים גם במי שתייה וגם אז ההקצבות הן רק לכפרים ולא לפזורה הבדואית, המהווה את רוב התושבים באזור.

גם התנחלות רועי הרחיבה את השטחים המעובדים, כרם ענבים חדש ניטע ממערב לכביש אלון.

ביקרנו כמה משפחות כהרגלנו, הבאנו בגדים, נעליים וצעצועים, שאנשים טובים אוספים ושולחים דרכנו. באחת המשפחות פגשנו נער ונערה , קרובי משפחה מאזור הר חברון, שנשלחו לכאן בגלל הרדיפות והריסות הבתים המתחוללים שם. הם שאלו אם נוכל להסיע אותם למשפחתם. החיים במשפחה זרה לא קלים והגעגועים קשים. הם לא רגילים לבטא רגשות.

15.15- מחסום תיאסיר
תנועה דלילה, כרגיל בשעה זו.
 

17.00- מחסום מעלה אפרים– להפתעתנו המחסום מאויש.  ארבעה רכבים מחכים בתור מכיוון הגדה נבדקים די מהר. ניגש אלינו סמל, כנראה המפקד, וסיפר שהכניסה לבקעה מותרת לתושבי הגדה. זה חידוש גדול. אןמנם, בפעם שעברה אמרו לנו דבר כזה, אבל זה היה  בחודש  הרמדאן וחשבנו שזה רק לתקופת החג.  
-אז לשם מה יש מחסום? שאלנו.
כדי שלא יחדשרו לבקעה גורמים מסוכנים. ויש גם רשימה במחשב של אנשים שאסור להם להיכנס.

17.20- מחסום זעתרה / צומת תפוח
אנחנו נוהגות תמיד להיכנס לרחבה ולהסתכל. הפעם הגיע רכב משטרה ועוד שני רכבים אזרחיים שיצאו מהם חיילים ושוטרים. הם התגודדו ליד מגדל השמירה  ודיברו ביניהם. היו חילופי משמרות. הרכבים עזבו ונשארו שלושה אנשי מג"ב, ביניהם בחורה אחת וחייל.