כאשר יצאנו למשמרת עם עלות השחר עוד לא ידענו על הפלישה של כוחות הביטחון למחנה הפליטים קלנדיה ועל הרג שלושה פלסטינים מתושביו [1].

נראה שגם עובדים פלסטינים אותם פגשנו במחסומים עוד לא ידעו וכך, מראית העין של מה שמכונה 'שיגרת כיבוש' המשיכה להתקיים גם בשעות אלה. מהי 'שיגרת הכיבוש'? שלטים המוצבים על ספק תלוליות ספק גבעות משני עברי כביש 5, סמוך לירידה ממנו לכיוון אלקנה/עץ אפרים.שערי תקווה ומחסום עזון עתמה, מבשרים על הקמה של אזור תעשיה 'נחל קנה'. ללמדנו ששיחות ומשא ומתן עם הרשות הפלסטינית על הסדר פוליטי לא יעצרו את ישראל מלהתפשט ולהתנחל בשטחים ובמקביל לנצל את כוח העבודה הפלסטיני לביסוס עליונותה הכלכלית[2] .

עזון עתמה הוא אחד המחסומים המדגימים היטב את 'שיגרת הכיבוש', את החלוקה לאדונים ולנכבשים ואת השימוש של הכובש בכוח שיש לו על מנת ליצור חלוקות מעמדיות גם בקרב אלה הנתונים לחסדיו.

6:00 – מול המחסום, מעבר לכביש כבר מתקבצים פלסטינים הממתינים לאיסוף. ילדים צעירים נושאים מיחמי קפה ומציעים את מרכולתם. בתור לצאת מהכפר אל יום עבודה בישראל עומדים כעת לפחות 20 אנשים. משך המעבר מרגע ההגעה אל התור ועד היציאה מהמחסום הוא עד 10 דקות. כאשר מגיעים למחסום עובדי חברת 'הנסון' החוזרים לאחר משמרת לילה הם אינם נבדקים.

6:45 – עזבנו לאחר שיחה קצרה עם שני בחורים צעירים העובדים בשיפוצים באזור המרכז.

חבלה – מחסום נוסף בגדר ההפרדה המונע גישה בלתי אמצעית בין תושבי הכפר חבלה לבין אדמותיהם הנמצאות סמוך לכביש 55.

7:00 – בנקודת המיפגש בין כביש 55 לבין כביש הגישה למחסום יושבים כמה עשרות גברים.

במחסום עצמו, נשמר הנוהל של בדיקה בקבוצות של חמישה בכל פעם. כאשר התקרבו ששה אנשים, נזעק חייל בעמדת התצפית להחזיר את ה'סדר' על כנו.

7:32 – הגיעו אוטובוסים של התלמידים. הנהגים יורדים אל החיילים להציג את תעודותיהם. בחילופי דברים ששמענו בין שוטר מ.צ. לבין אחד הנהגים, השוטר טען כי היה על האוטובוסים לעבור ב '109'. הנהג טען כי מזה שנים שהוא עובר דרך מחסום חבלה. בשרירותיות הכיבוש הוא יכול היה לעבור שם  '3, 4 שנים', אבל עכשיו לא. 'אתה יכול להיכנס מכאן אבל לצאת מ-109', אמר השוטר.

7:40 – המ.צ. וחייל מאבטח עולים על אחד האוטובוסים לבדיקה. האוטובוסים נכנסו לחבלה.

7:50 – עזבנו.

8:00 – מחסום 'מעבר אליהו' – עדיין יש מספר אנשים במסלול הכניסה לכיוון ישראל.