חזרה לדף חיפוש דוחות

חווארה, יום ד’ 11.3.09, אחה”צ

מקום או מחסום: חווארה העיר והמחסום
צופות ומדווחות: רחלי ב.א., שרון ל. , דבורה ז., ריקי ש. -רשמה
11/03/2009
| אחה"צ

 


 

15:00 חווארה
  מגרש החנייה מלא וגדוש במוניות הרבה מעבר לרגיל. הלכנו אל המקום ש"הוקצה" לנו מחוץ לשטח הסטרילי, במעבר היוצאים לשכם. ובאחת גילינו שהמחסום השתכלל.  אדניות פרחים הוצבו לאורך הגדרות  – מחווה פתטית ומיותרת המנסה  ללא הצלחה לרכך את שלמת הבטון והברזל של המחסום ואת פני האנשים היגעים, החתומים בחותמת הכיבוש, הנאלצים לבלות במחסום עם עלות השחר ולאחר שקיעת השמש על יומם.

המת"ק מסביר שהושקעו 6000 ₪ באדניות, אלה יחזיקו מעמד בדיוק שבוע, וזאת בתנאי שירד גשם. למותר לומר, שלא אורגנו כל אמצעי השקיה. ומדוע ידאגו להשקיית הפרחים הרי איש לא דאג מעולם לברזי שתייה ולשירותים גם לאנשים במחסום.  חלק מהאדניות (אלה שלצידי הדרך המובילה לשכם) נלקחו ע"י  החיילים למשרדי המת"ק  כדי שלא יבלו. חבל עליהם מצטדק המת"ק. חוץ מזה הוא המליץ לממונים שיש להתקין  ברזים, הרי גם החיילים זקוקים למים,  אך לא נענה, מה הוא יכול לעשות.

צחנה עולה מהמחסום. שואבים את שירותי החיילים וכל האנשים במחסום וסביבותיו אפופים באידי הריח הלא מטפורי.

מצטרף אלינו מפקד המחסום ומודיע לנו על "שכלול" נוסף. הצבא חייב לשמור על ביטחוננו. היה בשבוע שעבר "אירוע חטיפה" בבאר שבע ולכן הוא אחראי לביטחוננו. ויתרנו פה אחד על השמירה אך הוא בשלו. שלח חייל לעמוד לצידנו. החייל אינו מדבר. אינו מחייך ואינו מגיב אלינו. התעלמנו ממנו. ואז בשעה  15:35 , הופסקה לפתע עבודת המחסום, ללא כל התרעה . החיילים , הבודקים והשומרים התכנסו כולם אל תוך המבנים, והפלסטינאים  הבאים משכם נותרו כלואים מאחורי הקרוסלה . הלכנו לברר והסתבר להפתעתנו, שאנו האחראיות. מאחר ומפקד המחסום חייב להפקיד חייל על ביטחוננו. מסרבים הבודקים (כך על פי מפקד המחסום) לבדוק ללא הגנה. מיד הבנו שכל שלומו ובטחונו של המחסום הועמס על כתפיו העדינות של חייל צעיר כי מפקד המחסום אינו מוכן, ציטוט: כי תיפול שערה משערות ראשנו, ולשם כך הוא מוכן לחסום את המעבר לפלשתינאים, ולעצור את עבודת המחסום. לא זה לא הוא שהחליט, אלה הבודקים שאינם מוכנים לעמוד שם ללא הגנה. למרות מחאותינו, לא היה הקצין  מוכן לחזור ולהפעיל את הבדיקות.  התור מאחורי הקרוסלה הלך והתארך אך עמד באילמותו.  טענו בפניו,  שאינו מאפשר לנו לעשות את עבודתנו, אך ללא הועיל. מאחר שהפכנו שלא בטובתנו אחראים על עבודת המחסום התרחקנו , והמחסום חזר לפעילות. (ב-15:55) .

לכל הנוגעים בדבר נא להתייחס לכך כחבלה בעבודת מחסום watch  ותקדים להצרת צעדיו, שהחלה כבר ברגע שהורחב השטח הסטרילי והורחקנו מנקודות המפגש שבין החיילים לפלסטינאים העוברים במחסום. פניותינו למוקד, ולקצין המעברים לא נענו.

 

בעוד אנחנו מורחקות, הסתובבו בשטח מתנדבים מהארגונים הבינלאומיים. הם יכולים לעבור במחסום ולחזור ולעבור . הם יכולים לשוחח עם הפלסטינאים הממתינים במחסום ואפילו עם המעוכבים כשהם חולפים על ידם בעוד אנחנו מנועות.  אנחנו אזרחיות הדמוקרטיה החזקה במזרח התיכון "מוגנות " מאחורי סורגי הגדרות, כלואות תחת משמר של חיילים, צווים ביטחוניים ושאר הוראות כוחניות. לטובת ביטחוננו ולתפארת מדינת ישראל. אין אנו יכולות אפילו להעיד על עוולות המחסום. הם החיילים רוצים בכל מאודם "לטפל בפלסטינאים" להעביר אותם הביתה בשלום ואנחנו הופכות אחראיות להפרת העבודה התקינה. בגללנו יחכו להם הפלסטינאים עוד שעה או שעתיים , או ככל שיידרש.  כשנשאלתי ע"י אחד הנהגים מה קרה, אמרתי שלא נותנים לנו לעשות את עבודתנו ורוצים שנסתלק מהשטח ענה: אז תלכו!

ואז שינה טעמו ואמר : לא, התכוונתי שתעמדו מרחוק כדי שלא יראו אתכם. מניסיונו המר כפלסטינאי הוא יודע  שהכי טוב זה להיות שקוף ואז הצרות אינן רואות אותך.

בינתיים מתרחשת דרמה שגרתית  במחסום המכוניות. מכונית אפורה קטנה מכותרת  ב-כעשרים חיילים ומתוכה מוצאים שני אנשים שעיניהם כוסו וידיהם נכפתו מאחורי הגב. כשהתקרבנו הם הוסתרו מאחורי הג'יפ הצבאי  ולאחר מכן הובלו למקום "העיכוב". לשאלתנו נענה אחד החיילים: "כנראה שתפשנו שני מבוקשים".

מתנדבות חו"ל, שפגשנו גם בפעם הקודמת, והמתארחות בינון, סיפרו שהוצאו כ300- צווי הריסה חדשים למבנים בחירבת ת'נה. אלה מבנים, היושבים על אדמות בית פוריכ. במקום, בוצעה כבר הריסת מבנים לפני כשלוש שנים ואלה המבנים שהוקמו לאחר מכן.

חזרנו לעמדתנו במחסום בשעה 16.00:. הפעם התנהלה העבודה כסדרה.  זמן המתנה כ 20   דקות. החיילים התעלמו הפעם מנוכחותנו. הם כבר הוכיחו – מי כאן בעל הבית.

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
לתרומה