חזרה לדף חיפוש דוחות

חווארה צפון

צופות ומדווחות: עפרה ט.,שני מ.
21/10/2004
| אחה"צ

חווארה צפון, יום ה’ 21.10.04 אחה”צ משקיפה ומדווחת: עפרה ט. שני מ. (אורחת) השליטה במרחב המחסום הולכת ומשתכללת, ועמה גם הזוועה. אין אלתורים, אין אפשרות לשיקול דעת ולמחוות.מי שדאגה על השימוש במונח ‘ג’ורה’ – אל דאגה, בחווארה כבר אין ג’ורות, יש כלובים. הגענו ב-14:00. המחסום הצפוני מוצף בכוחות בטחון. המחסום מתקתק. במכלאה (בינתיים) כ-10 מעוכבים. אבל… מסביבם יש פעילות של בניה. הצבא מתקין גדר “כדי שלא יברחו” (כך נאמר לנו). תוך כדי כך שהכלוב הולך ומתמלא, הקצין המומחה לכלובים מרתך את הגדר סביב האנשים, משוחח בשוויון נפש עם מומחה נוסף על שיטות מתקדמות בריתוך , על הסכנות בשאיפת האדים…סגריה בפה וחיל, עוזר, עם רובה שלוף אל המעוכבים שנעטפים בגדר ומתרבים.לא רק גדר, גם הכפתורים השולטים בסיבוב הקרוסלה. המתנדב – הקצין המבוגר המנומס, מעביר אחד אחד, בלחיצת כפתור הפלסטינים מתגלגלים מהקרוסלה לעברו. שליטה מוחלטת בקצב, בתור, בהתקדמות. אין צורך לדבר,…לצעוק… “ללא מגע יד אדם”. אחרי הכפתור, מחכה מכונת הרנטגן. מנחים ורצים מהר מהר לצד השני לתפוס את החבילות (כולל אמהות עם ילדים על הידיים).עוד מעט יפעלו הגלאים (מה זה?) שאחרי הקרוסלות. הצבא יוכל להתפנות ולהשאיר רק אותנו עם שעוני עצר, למדוד ביצועי תפוקה ויעילות.כמה מטרים לפני המחסום הצבא הציב כמה שלטים (ראינו אותם בהקמה ביום א’). רק בערבית. רק מהקריקטורה המצוירת עליהם ברור שלא מדובר בהסבר על מועדי ההמראות והנחיתות…שני פלסטינים ‘רעים’ מתעמרים בפלסטיני חסר אונים – בפעם האחרונה שראיתי ייצוגים של ‘רעים’ כאלה זה היה בשעורי ההיסטוריה שם לימדו אותי כיצד האנטישמים עשו דה-הומניזציה ליהודים. גם הציירים של צה”ל ישבו כנראה בשיעורי היסטוריה שלי.יש הרבה חיילים והמפקד י שולט בעניינים, כך שאין הצטברות של אנשים מאחורי הקרוסלות. המעוכבים משוחררים רק אחרי שיש ‘מספיק’ אנשים בכלוב. המתנדב מסביר לי באדיבות, שצריך גם לדאוג לאנשים שלנו, חס וחלילה,… ואי אפשר לזרז את השב”כ…3:30 מגיעים מגב”ניקים. מתחילים לעכב את נהגי המוניות שעברו את אותו קו שמאיים על שלמות המחסום. הם יושבים בכלוב ואחר כך משוחררים. נהג מונית שבבוקר נתפס כך עם עוד כמה, הועבר וחטיבה, שם שחררו את כולם ורק לו החרימו את המונית. בידיו מסמך רשמי, חתום, שהוא יכול לבוא לקבל אותה רק בעוד שבוע. כשאני שואלת את מפקד המחסום איך אפשר לעזור לו , הוא מסביר לי בכובד ראש שרק הבחור יכול לעזור לעצמו, אם הוא לא יעבור על הנהלים, כך הוא ילמד… קשה להאמין איך הבחורים הצעירים האלה לומדים לדקלם כל כך מהר את כל המשפטים הנבובים שרק לא מזמן הם עצמם היו הנתינים שלהם ונאלצו לחטוף אותם מ- הורים/מורים/מפקדים.16:00 בעל העגלה שתעודת הזהות שלו נלקחה ממנו אתמול, זוכה לקבל אותה בחזרה. 16:30 המחסום המתוקתק שלנו כמעט מתרוקן. אני עוברת אל המחסום הדרומי העמוס, שם, בנוסף ליחידה ומפקד שלא מצליחים לתפקד, זוכות החברות לטיפול צמוד של כמה נשים לאומיות (עוגיות, קרמבואים, מיצים ואהבת העם והצבא שלנו) וגם של שני גברים. אחד מהם ללא בושה נדבק אל נילי בקנה מידה של הטרדה מינית.

לתרומה