חווארה, יום ראשון, 11/02/07 אחה”צ משקיפות: יהודית ב., גלית ג., טל ה., לילה (אורחת המצטרפת פעם שנייה), נעמי ל. (כתבו את הדו’ח כולן, רשמה נעמי ל.)בדוח גם עדויות שנאספו במהלך היום ממחסום אל-בדאן, בית פוריק, עסירא א-שימלייה וכפר חווארה.לאור התצפיות והטלפונים של היום ניתן באופן חד משמעי להכריז על סוף העידן הקצרצר של ה”הקלות”. הבידול (מזה מספר ימים) חזר, הגבלות יציאה מאיזור טול-כרם, ג’נין ושכם על גברים ונשים מגיל 15 עד 30/35. בנוסף אנשים מופנים למחסומים ספציפיים בהתאם למקום מגוריהם: תושבי טול כרם רשאים לצאת רק דרך מחסום בית איבא ולא ממחסום חווארה “כי אנחנו לא רוצים שהם יסעו לרמאללה”.- במחסום אל- בדאן החל מהשעה 09:15 בבוקר המחסום היה כמעט סגור. על סמך דווח של פלסטינים שהיו נוכחים במקום עד השעה 14:00 הצטברו משני צידיו כ-500 כלי רכב. במקום הופעל הבידול וכל מי שהיה מתחת לגיל 30 לא הורשה לעבור . בשעה 15:30, ולאחר שהתקשרנו מספר פעמים לחטיבת שומרון (ידוע להם שיש מחבל עם חגורה שאמור להגיע בדיוק למחסום הזה), הסירו את המניעה וכ-250 רכבים עברו ללא כל בדיקה וללא הפעלת הבידול! אחר כך דווחו אנשים מהמקום שהבדיקות היו מאוד מהירות וללא בידול.בשעה 20:00 התקשר אל דפנה מכר שדווח שוב על מעבר איטי מאוד, המון מכוניות וזמן המתנה ארוך ובלתי נסבל. בשיחת טלפון עם המג”ד נאמר מצדו “אל-בדאן, נכון? אני מיד פותח” ( כפי הנראה בקלילות כמו שפותחים את הברז). מנסיון העבר “מיד” זה בערך 20-30 דקות עד שגם החיילים יודעים שהוא מיד פתח. מדווח שקיבלנו אנשים המתינו שם עד השעה עשר וחצי בלילה.- מ’, נהג מונית הגר בעסירא א-שימלייה דווח שהיה בדרכו לבית חולים בשכם עם יולדת. מחיר הנסיעה במונית הוא כ-30 ש”ח לעומת אמבולנס הגובה 200-250 ש”ח דמי נסיעה. בדרך לאל-בדאן נודע לו על הפקקים. הוא הסתובב וביקש מהחיילים במחסום עסירא שיתנו לו לעבור במהירות (מחסום 408 – הסגור לפלסטינם מאז מקרי ההטרדה של בחורות והירי בהית’אם יאסין). החיילים סרבו לתחנוניו והוא נאלץ לנסוע למחסום ענבתא ומשם למחסום בית איבא ורק משם לבית החולים. הסיבוב לדבריו לקח לו שעה וחצי. כמו עכבר במבוך המחפש את היציאה ובכל פעם מנסה את מזלו במקום אחר… שוב ושוב מתחננים הפלסטינים הגרים בעסירא שיפתחו מחדש את המחסום הסגור כך שלא יאלצו לנסוע 42 ק”מ מיותרים בכבישים הרוסים כדי להיכנס לשכם (הנמצאת במרחק 10 דקות נסיעה מהכפר) דרך אל בדאן. – במחסום בית פוריק עמד רופא העובד בכל ימות השבוע בבית חולים רפידיה ופעם בשבוע מקבל חולים בקליניקה בבית פוריק. גם היום חוליו ממתינים לו אבל היום יש בידול, וחוץ מזה הוא תושב שכם, מפי החיילים לא ברור וגם לא חשוב מהי הסיבה הקובעת, לא עזרו מחאותיו, או התערבותנו, או פניתנו לאיברהים מרופאים לזכויות אדם. כל מה שנותר לו הוא לחזור ולומר שוב ושוב באנגלית “אבל לרופאים יש מעמד בינלאומי, אני רופא, ככה זה בכל העולם”, ככה זה בכל העולם חוץ מאשר בבית פוריק, למרגלות הוילות של התנחלות אלון מורה. אח”כ המת”ק אמר שהחיילים לא מבנים את ההוראות, רק שהמחשב בחמ”ל נפל, תיכף הוא יעלה והם יעבירו אותו. הרופא המתין שעה וחזר לשכם בתקווה שמחר ההוראות יהיו ברורות יותר ויתנו לו להגיע אל חוליו.- בכפר חווארה: מזה מספר שבועות תושבי הכפר נסערים בגלל נוכחות ג’יפים של משמרת הגבול בכל פינה ותחת כל עץ. ביקרנו את משפחותיהן של 3 הנערות שהוטרדו על ידי המג”ב ולהלן עדויותיהם ועדות הוריהם ושכניהם:1. בת 18 תלמידת תיכון – “בבוקר כשהלכתי לבית הספר עמד ג’יפ משמר הגבול על הכביש הראשי בכפר חווארה ליד 2 גברים פלסטיניים ובדק את התעודות שלהם. איך שעברתי עם עוד 3 נערות עזב הג’יפ את הגברים ולחץ על הגז והחל לעקוב אחרינו. הוא אפילו ירד לשולי הכביש עליו הלכנו ונצמד אלינו. ככל שהלכנו מהר הג’יפ נצמד אלינו. החייל צעק ואמר “חיות, כשאני מצפצף לכן אל תתרחקו” ועוד דברים שלא הבנו. כשהגענו ליד תחנת הדלק שם היו אנשים הג’יפ עזב אותנו ונסע.”2. בת 17 תלמידת תיכון – ” החייל לקח את התיק שלי אבל לא הספיק לבדוק אותו כי אבא שלי הגיע והתחיל לצעוק על הבנות למה הן מדברות עם החיילים”.האב – “באותו היום יצאה ביתי עם השכנות לבית הספר. ג’יפ משמר הגבול עמד ליד הבאר. יצאתי בינתיים עם הרכב, עברתי את הג’יפ וידעתי שהוא מחכה לבנות. הסתובבתי וראיתי חייל אחד תופס את תיק הגב אל אחת הבנות ומחפש בתוכו ושואל איפה הבית שלה ואיפה היא גרה. הבנות פוחדות כשהחיילים שואלים אותן איפה הן גרות שלא יבואו אליהן הביתה לחפש אותן. לפעמים הג’יפ עומד ליד הבאר ומשקיף עם משקפת לתוך הבתים. כשהחיילים חפשו בילקוט שלה הם צחקו והעירו הערות”3. בת 17 תלמידת תיכון – “כשהלכנו לבית ספר הם קראו לנו ושאלו אותנו איפה אנחנו גרות. לקחו לי את התיק וערכו בו חיפוש. הם גם פתחו את הטלפון וחיפשו בו מספרים. הטלפון היה סגור והם החזירו לי אותו פתוח”. 4. גרסת השכן – “המג”ב מחפש בתים איפה שיש בחורות יפות ונעמדים ליד הבתים שלהן כדי לעקוב אחריהן. הם יושבים ליד הבתים האלה שעות רבות. הם גם נכנסים לחנויות ושואלים איפה יש בשר חזיר ואיפה אפשר להשיג בנות”. [לא לאתר – הנערות אותן פגשנו אכן יפות מאוד]לפני מספר שבועות נהגו חיילי המג”ב להסתובב עם הג’יפים בחצר בית הספר של הבנות אבל לאחר הגשת תלונה המנהג הופסק.למחרת התקשר תושב הכפר הגר בסמוך לכביש . לדבריו מזה מספר שבועות מתיישבים אצלו בלילות על גג הבית חיילי מג”ב. הם נכנסים דרך החצר ועולים לגג, לפעמים נשארים מספר שעות ולפעמים כל הלילה. יש לו ילדים קטנים ואשה שנורא פוחדים ולא יכולים לישון והוא נאלץ להישאר ער ולהמתין עד שיעזבו כדי לנעול את הדלת. במיוחד הוא מודאג מהלילות בהם הוא נעדר לצורכי עבודה והאישה נשארת לבד עם הילדים.לדברי מפקד מג”ב העליה לגג נעשית לצורך תצפיות על הכביש. כששאלנו מדוע אי אפשר לצפות על הכביש מגג של בניינים מסחריים בהם לא ישנים אנשים בלילה אמר שלר נתערב בשיקולים הביטחוניים וזו זכותם לעלות לאיזה גג שהם בוחרים.עם קבלת התלונות פנינו מיד אל כל הגורמים הנוגעים בדבר (בחטיבה ובמג”ב) ואנו מקוות שחומרת הדברים הובנה והם יטופלו בהתאם ובמהירות האפשרית. למיטב ידיעתנו מחר אמורה להתקיים פגישה בין הורי הבנות לבין ראש המת”ק, מפקד משמר הגבול של הגזרה והמח”ט.בעניין הכניסה הלילית לבית פנינו גם אל האגודה לזכויות האזרח.בשעה 16:00 הוכרז עוצר מלא על כל החנויות ובתי העסק בכפר חווארה – ענישה קולקטיבית בטענה שמישהו זרק אבנים על מכוניות של ישראלים. 3 הג’יפים של מג”ב אכפו את העוצר בקפידה. התושבים טענו שזוהי נקמה על כך שהתלוננו במת”ק על התנהגותם כלפי הנערות.-מחסום חווארה: 15:30 – בידול 16-25 גברים ונשים משכם לא יכולים לצאת דרומה. תושבי נפת ג’נין וטול כרם לא יכולים לעבור דרך מחסום חווארה וכן לא יעברו במחסום תפוח. במחסום בית איבא יוכלו לעבור ללא הגבלת גיל (לדברי המת”ק). הבלבול בקרב החיילים והפלסטינים רב. תושב דיר בלוט בן 33 יחד עם אשתו בת 25 הוחזרו לשכם למרות שבקשו לקצר את משך הזמן שיקח להם להגיע בגלל אם הגבר שחולה בבית (20 דקות דרך מחסום חווארה, 4 שעות דרך מחסום בית איבא עם כל הסיבוב). הם נתקלו בסרוב. המת”ק מנסה לעזור אבל מדוכא על ידי חיילת מ”צ קרין שאומרת “בחיים הם לא יעברו ולא משנה כמה ידברו איתנו. וחוץ מזה מ. שם כדי לסייע ואולי כדאי שהוא ילך לעמוד בהומניטרי”.הכלבנית בפעולה, שולחת לעברינו מבטי שטנה, מרחיקה את הפלסטינים עוד מטר לאחור, בודקת לסרוגין.16:30 – התור הצדדי (“ההומניטרי”) מלא עד קצה הסככה, המתנה של 20 דקות לפחות. לקראת 17:15 מתקצר לרבע שעה ובהמשך עוברים ללא עיכובים. הוראות הבידול לא ברורות גם למת”ק. לחיילות מ”צ יש רשימה של הכפרים עליהם חל הבידול על גילאי 16-25 וכתר שכם עד גיל 35. בקרוסלות צפיפות רבה, 3 עמדות בדיקה מאויישות. בגלל הבידול 3 סטודנטיות אינן מורשות לצאת לאוניברסטית ביר זיית שם הן לומדות. לאחר ויכוח עם המת”ק הוא קובע שהמקרה אינו הומניטרי. מקרים דומים רבים קרו במהלך המשמרת וכולם הוחזרו לשכם כלעומת שבאו. אוטובוס מגיע לבדיקה לאחר המתנה בתור. הגברים יורדים, גבר מבוגר והדור למראה יורד ומגיש לחייל ערימת תעודות זהות. “זה הכל? של כולם? אתה נשבע באללה? במוחמד?” הגבר המבוגר נשבע בפני החיילים. גבר שיורד קצת אחריו מגיש את תעודת הזהות שלו בנפרד. “ככה אפשר להאמין לכם? הם מרמים!” אומר חייל מ”צ.18:00 – עזבנו כדי לגבות עדות מהנערות בחווארה.19:00 – במחסום צומת תפוח תור של למעלה מ- 20 מכוניות בהמתנה לכוון צפון וכ-6 מכוניות מכוון מערב. כולם נבדקים ונראה שאכן הקיץ הקץ על ההקלות. אפשר לחזור לעסקים כרגיל.