ח'לת מכחול: הבקעה מתחילה להוריק
שחר ואני הגענו לבורהאן ב-7:45 בבוקר.
היה יום חם ויבש, אבל יכולנו לראות בהגיענו לבקעה שהשטח מתחיל להוריק. ההבדל בין עכשיו לביקור הקודם שלי לפני 12 ימים קודם לכן היה תהומי, ובהמשך השבוע צפוי עוד גשם. עדיין, כשטיפסנו על הגבעות, בורהאן ואחיו אשרף הצביעו על המטווח למטה ועל הגבעות בהמשך, בתוך השטח ‘של’ המתנחלים הישראלים והצבא, והוסיפו ששם העשב ממש ירוק יותר.
בשובנו למאהל מצאתי את עצמי ממשיכה את מה שהפסקתי שבוע קודם, משחקים והשתובבויות עם בתו הקטנה של בורהאן. האכלנו את הצאן ויכולתי לראות באיזו מהירות כבר מחוסלות ערמות המזון היקר כל כך המכוסות. אבו חלף הביט, סנט והכיל את ההשתובבות של הילדה הקטנה. ישבנו כולנו בחוץ לארוחת בוקר ושיחה נינוחה, ואחר כך שחר ואני ביקרנו בקצרה כל אחת מן המשפחות בקהילה לפני שיצאנו לדרכנו בחזרה הביתה.
ח'לת מכחול / מקחול
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יישוב קטן של קהילת רועים הנמצא בדרך להתנחלות חמדת. שני מאחזים סמוכים ממררים את חייהם של הפלסטינים, המתפרנסים ממרעה, והצבא מגבה את המתנחלים. כך הולכים וקטנים שטחי המרעה האפשריים. ילדי המקום לומדים בבית הספר ביישוב עין אל בידא. תורים ארוכים בני 3 שעות לפעמים משתרכים במחסומי חמרה ותיאסיר המובילים לעיירה טובאס, וכך קשה לקבל מים
, אספקה ולמכור את הגבינה, החלב והבשר שמייצרים התושבים למחייתם.
בעקבות פיגוע קטלני במחסום תיאסיר בפברואר 2025 נסגר המחסום לחלוטין בינתיים.
(מעודכן למרץ 2025)
-


