חמרה (בקעות), מעלה אפרים, תיאסיר, יום ד’ 8.12.10, אחה”צ
11.25 – מעלה אפרים – המחסום איננו מאויש בחיילים. מתנחלים התנחלו בו ומחפשים טרמפ כשהם עומדים בתוך הבטודנדות.
ביקרנו במרכז של Save the Jordan Valley – ושתי מתנדבות מאוסטרליה מכינות לבני בוץ יחד עם שני צעירים פלסטינים מהארגון. הבית מתרחב וכולל חדר אחד גדול נוסף, הרבה צילומים ומזרונים המעידים על כך שמתנדבים שוהים בו בלילה.
13.00 – כביש 90 ליד משואה– אנו רואות שני ג'יפים עוזבים קבוצה של פלסטינים. מסתבר שארבעה החיילים (מג"ב, בלווי שני קציני מת"ק) החרימו 120 ארגזים של ירקות שהפלסטינים מכרו לצד הכביש. לא נתנו להם פתק המאשר זאת, אבל מי יהין להתלונן.
אנחנו רודפות אחרי החיילים המסתלקים ומגיעות לשדה ליד זבידאת כאשר מנוף מרים ערימת ארגזים ושופך אותם למשאית אשפה. חמישה חיילי מג"ב מנסים למנוע מאיתנו לשווא לצלם ומאיימים במעצר. בכל זאת צילמנו. חמישה פלסטינים עומדים אומללים ורואים איך כל גידוליהם נלקחים מהם באכזריות. 80 הארגזים לא היו קרוב לכביש אלא ממש בלב השדה (ראו תמונה). השדה שייך לפלסטינים. קמב"ץ המת"ק החדש מודיע שזהו מבצע למנוע מכירת ירקות, בסטות לצד הכביש. "לטובתם" ! אלא שהארגזים היו בתוך השדה ולא לצד הכביש.
חגיגת ההרס נמשכת: קצת צפונה משם עוצרים המנופים ומשאית האשפה. הפעם כורתים עצים בני 50 שנה בצד הכביש ואת הגזם מעמיסים על משאית האשפה. קבוצה גדולה של פלסטינים, שהעצים גדלים בשטחם, כולל ילדים רבים, עומדים ומתבוננים חסרי אונים בהרס, וזקן אחד מוחה דמעה ואומר "ייקח עוד 50 שנה עד יגדלו פה עצים חדשים".
החיילים דורשים שנעזוב את המקום ומביאים לנו צו שטח צבאי סגור. אנחנו עוזבות לאחר שצילמנו את הזוועה.
ליד חממות התנחלות משואה יש מאהל של בדואים. לפני כ-10 ימים הרסו להם כמה מבני פח והמתנחלים, בלווית צבא ההגנה על ההתנחלויות, הציבו גדר בלב המאהל, בין המבנים והאנשים והצאן והחציר שלהם. הטענה – השטח הוא אדמת מדינה (איזו מדינה? אנחנו בפלסטין, לא בישראל) וההסתדרות הציונית העניקה להתנחלות משואה את האדמה הזו ולכן הפלסטינים יושבים בה שלא כחוק. מ-1979 יושבים שם הפלסטינים. מוצאם מהג'יפטליק. ביום א' הקרוב עומד להתברר בבית המשפט הישראלי עניינם, ובינתיים הרסו והציבו כבר את הגדר!!!
14.50 – חמרה -אין מכוניות, אנחנו ממשיכות
15.20- מחסום תיאסיר תנועה ערה למדי. מעבר איטי, עם בדיקת תעודות בשני הכיוונים ופתיחת תאי מטען בכיוון הבקעה. האנשים יורדים מהמכוניות ועוברים ברגל לצד השני של המחסום.
15.40 החייל הבודק רכבים מדבר בטלפון והמחסום נעצר לכמה דקות. כשהוא מסיים את השיחה וחוזר לבדוק הוא בודק רק את המכוניות המגיעות מכיוון מזרח. במשך 15 דקות לא עוברת אף מכונית מכיוון מערב (מרכז הגדה) ונוצר תור של 6 מכוניות.
הפלסטינים העוברים ברגל את המחסום מברכים אותנו ב "כול אל איחתיראם לכום" (כל הכבוד לכם) ומודים לנו על בואנו. "כשאתם לא פה אנחנו מחכים המון זמן עד שמעבירים אותנו. לפעמים שעתיים!"
16.10 – עוזבות.
תנופת בנייה במשכיות. בנוסף לשכונה החדשה שנבנית בראש ההר המשקיף אל הכביש, מיישר דחפור את השטח במורד ההר – לכיוון הכביש, לעוד שכונה. מכיוון שהם מתקרבים למאהל הפלסטיני שמתחתם- לא ירחק היום בו יגרשו משם את הפלסטינים, למרות שהם יושבים על אדמה פרטית פלסטינית (של תושב טובאס).
אני מקבלת טלפון מחברה ב- Jordan Valley Solidarity המספרת לי שבעין אל חילווה (מתחת למשכיות) בנו בית ספר. היום הגיע לשם רמי – קצין הביטחון של משכיות ואיים עליהם. הם חוששים מבעיות שם בימים הקרובים.
16.40- חמרה- מכונית אחת מכיוון שכם וחמש מכיוון הבקעה. החיילים לא בודקים עד שלא מתקבצות מספר מכוניות.
מחסום חמרה (בקעות)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המחסומים בבקעת הירדן המונעים מהפלסטינים תנועה חופשית בין הבקעה לגדה. נמצא בצומת הכבישים 57/578 מדרום מערב להתנחלות בקעות. המעבר מותר רק לבעלי אישורים מתאימים.
קראו על על בקעת הירדן, תושביה והטרנספר השקט המתבצע בה
-
מחסום צומת מעלה אפרים / מחסום גיתית
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
נמצא במעבר מכביש הבקעה (90) לכביש אלון. חולש על הכניסה לבקעה, ומאויש על-ידי הצבא לסירוגין וללא לוח זמנים קבוע. בעת שהמחסום מאויש החיילים מגבילים מעבר של כלי רכב פלסטיניים ומתירים רק מעבר של פלסטינים תושבי הבקעה או בעלי היתרים מיוחדים, כגון עובדים בהתנחלויות.
-
מחסום תיאסיר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ממוקם על על כביש 5799 - אחד ממחסומי הבקעה ששולטים על המעבר בין צפון הגדה לבקעת הירדן. זמן רב עמד ריק ריק ופתוח ולצידו רק שלט המזהיר מפני כניסה לשטח A. היה צמוד למחנה צבאי ישן – עכשיו הכול מוזנח. כמה כסף השקיעו כאן, וכמה שטיפת מח לחיילי נצח יהודה וכפיר. כיום קשה מאוד לעבור שם. עיכובים רבים. פעמים רבות לא נותנים למורים מטובאס לעבור לבקעה לכפרים כמו עין אל בידא שבהם בתי ספר מקומיים ועקב כך לא מתקיימים לימודים. יש ימים נוספים בהם המחסום נסגר. באופן כללי מחכים שם כשעתיים עד 4 שעות כדי לצאת לכוון הבקעה וגם כדי לחזור. הרבה פעמים הם נאלצים להשתמש במחסום חמרה שגם הוא מוביל אל טובאס והגדה אבל גם בו יש תור ענק וזמן רב לחכות. בעקבות פיגוע קטלני בחיילי הבסיס הסמוך בפברואר 2025 נסגר המחסום לחלוטין בינתיים. (מעודכן למרץ 2025)
-