הגענו בסביבות 11:15, לאחר שהלילה הוחלף השעון לשעון קיץ והוקדם בשעה. שוחחנו עם אדם מצוות האמבולנס ושאלנו אותו מדוע יש כל כך מעט אנשים, האם זה גם בגלל הקדמת השעון? לדבריו תמיד יש פחות אנשים ביום הששי האחרון של הרמדאן. השיא הוא בליל אלקדר, שהיה לפני מספר ימים. מחר (שבת) יום הצום האחרון ואח”כ חל עיד אלפיטר. האיש מתגורר במחנה הפליטים שועפאט והוא פעיל שם ומשמש גם כאיש צוות אמבולנס וככבאי. דיברנו על האוירה הקשה בשל הלחימה בעזה ובגדה והמצב הקשה בכל מקום. זה היה חודש רמדאן עצוב, וכך יהיה גם החג…

במדרגות היורדות אל שער שכם יש כבר דוכנים לא מעטים. מוכרים פירות וירקות וגם צעצועים, כלי בית ומוצרי סידקית שונים. מאוחר יותר יגיעו גם דוכני האוכל. על גג המבנה מעבר לכביש, הממוקם מול השער, יש עמדה של מג”ב (צלפים, או רק צופים?).

ענת שוחחה עם צוות תקשורת זרה שפרשו את הציוד שלהם במקום. הם לא היו מודעים לכך שהשעון הוחלף לשעון קיץ. מניסיוננו לא תמיד מחליפים את השעון בשטחי הרשות הפלסטינית באותו מועד שבישראל, אך במצב הנוכחי השנה נראה שאין כמעט מתפללים מהגדה.

נכנסנו דרך שער שכם והתקדמנו כלפי מטה. ליד ההוספיס האוסטרי פנינו שמאלה והתקדמנו דרך ה-ויה דולורוזה לכיוון שער האריות. בדרך הצצנו לחצר כנסיית סנט אן (כדי להיכנס לביקור במקום צריך לקנות כרטיס. נשאיר את זה לפעם אחרת).

גם בתוך העיר העתיקה חנויות ודוכנים מוכרים מכל הבא ליד. ציוד לתפילה – מרבדי תפילה, כסאות ושרפרפים, מזון לסוגיו, בגדים, כלי בית, צעצועים וכיוצ”ב. במורד שער שכם, במקום בו מתפצלים הרחובות לרח’ הגיא ורח’ בית הבד יש עמדה בה מכינים מאפים מיוחדים לרמדאן.  כוחות הבטחון עומדים בצד, מאחורי גדרות. יחסית אין הרבה אנשים ולמרות התכונה אין אוירה חגיגית. אין בכלל קישוטי חג ואין שרשראות תאורה שמודלקות עם רדת החשכה, לא בשער שכם ולא ברחובות העיר העתיקה.

לעתים נראה שיש יותר שוטרים ומג”בניקים ממתפללים. אך הם עומדים בשקט, לרוב מאחורי גדרות, ולא ראינו כל עימותים עם הקהל.

המשכנו ללכת והתקרבנו גם לשערי הר הבית. ליד באב אלחותה שוחחנו עם אחד השוטרים במקום. הסברנו מי אנחנו ומה מעשינו. מותר לצלם, אך כמובן אסור לנו להיכנס להר. (למי שלא יודעת – יהודים נכנסים רק משער המוגרבים שליד הכותל ורק בשעות הבוקר המוקדמות יחסית). מרבית הנכנסים להר עושים זאת מהשער שליד שער האריות. בשערים האחרים בשעה זו התנועה דלילה מאוד.

עמדנו קצת סמוך לכניסה הקרובה לשער האריות, משם כאמור הגיעו מרבית הנכנסים להר. ניתן לשמוע כאן ברמקול פסוקי קוראן ועוד. כאן יש תנועה ערה של נכנסים, אבל לא לחץ.

יצאנו משער האריות. כאן יש הרבה כוחות בטחון, רובם מאחורי הגדרות. תנועה ערה של מתפללים, רובם מגיעים מכיוון מוזיאון רוקפלר (האוטובוסים מורידים אנשים בצומת וממשיכים לכיוון ואדי ג’וז) ולאורך החומה המזרחית נפרשים דוכנים. מעט מגיעים בכביש העולה מכיוון העופל.

המשכנו מחוץ לעיר העתיקה. הלכנו צפונה לאורך החומה המזרחית, פנינו מול מוזיאון רוקפלר והמשכנו בעליה לאורך החומה לכיוון שער הפרחים. נכנסנו והלכנו אל ההוספיס האוסטרי. שם עשינו לנו הפסקה על כוס קפה קר, סלט ופיצה. סיימנו ויצאנו בתקווה שנקדים את היוצאים מן התפילה. אך בצאתנו התברר שראינו את אחרוני הממהרים לתפילה, כי כנראה שהיא מתקיימת עדיין לפי שעון החורף. יצאנו דרך שער שכם, בו התרבו הדוכנים.