ירושלים: סיור ופגישות במחסומי דרום העיר וגם ביקור ניחומים מדאיג
מפגש עם נ’ במחסום שיח’ סעד, שכונת נוף הר ציון בג’בל מוכאבר, הכביש האמריקאי הדרומי, מחסום מזמוריה, חסימות על כביש “ליברמן” לתקוע, ביקור ניחומים אצל עם נ’ וילדיה בפאתי אל-חאדר;
מחסום שיח’ סעד – רוני, הירושלמית “שירדה לשפלה”, המומה מהמבצר האפור של המחסום שהכירה לפני שנים ללא מבנה בטון, ללא חומה סגורה וגדרות ענק. היא מעלה זיכרונות עם נ’ על המשפט בבית המשפט המחוזי שפסק נגד סגירת החומה משכונת האם ג’בל מוכאבר. אבל כידוע, בהמשך קיבל בית המשפט העליון את עתירת מערכת הביטחון על הסכנה הנשקפת מהשכונה שעל ראש הגבעה והכשיר את התוואי של בידוד השכונה כשטח B. שיח’ סעאד בעשרים השנה האחרונות הוא אולי המחסום השקט ביותר בירושלים. לא כשכונת האם ג’בל מוכאבר שהוציאה מתוכה כמה וכמה מבצעי פיגועים.
נ’ מספר לנו על המצב הכלכלי הקשה בשכונת שיח’ סעד. היחידים שמורשים לעבור במחסום לכיוון ג’בל מוכאבר וירושלים הם בעלי התעודות הכחולות (כ-60%), וכן תלמידים (בשכונה יש רק בית ספר יסודי אחד), מורים, רופאים ועובדי בריאות. רק חולים בעלי היתר מעבר לניתוח בבי”ח מוקאסד מקבלים היתר מעבר, לבדיקות ופרוצדורות קלות יותר מניתוח לא מאשרים. כל השירותים האחרים צריכים להיעשות בגדה והדרך אליהם ארוכה ומפותלת. אסור להעביר במחסום סחורה מירושלים, היא עוברת דרך מחסום א-זעיים בכביש מעלה אדומים ובגלל הסיבוב הגדול מתייקרת.
עכשיו התעורר מאבק נוסף, הוא מספר לנו. עיריית ירושלים וחברת המים “הגיחון” החליטו להעביר את השפכים של תלפיות מזרח לבריכות חמצון שייבנו בואדי הקדרון ממש לרגלי שיח’ סאעד ובשטחים חקלאיים ששייכים לה. הוא מראה לנו מרחוק את העבודות בקדרון ומספר קוריוז: עיריית ירושלים נמצאת בסכסוך משפטי עם חברת הגיחון על תוואי צינור השפכים. התוכנית כרגע היא להעביר את הביוב מתחת למחסום עצמו! חוץ מהבריכות יש גם כוונה להעביר את צינור השפכים של מאה שערים דרך הקדרון וכך יהפוך מדרון שיח’ סעד וחלק מאדמות השכונה לצומת מרכזי ופועם של שפכים משכונות במערב ירושלים.
הבשורה הטובה היחידה ששמענו מנ’ היא שמת”ק עוטף ירושלים מקבל שיחות מהתושבים כשיש בעיות במחסום ומטפל. שמחנו לשמוע, לנו כבר לא עונים.
שכונת “נוף ציון” – צמודה לבתי ג’בל מוכאבר, ומתרחבת במדרון מעל סילוואן. יש משם באמת נוף נהדר. נאמר לנו שהדירות משווקות בעיקר לקהל היהודי-אמריקאי. בתכנון גם בית מלון ואישורי בנייה נוספים בדרך.
הדרך האמריקאית הדרומית – כביש נהדר, גשר ענק, פיתוח מדהים. נאמר בפרסומים שמקצרת את הדרך מירושלים לגדה, אבל מי נוסע בה ולאן היא מובילה? ראו בתמונה את היעדים החשובים.
מחסום מזמוריה – לבעלי תעודות כחולות בלבד.
מעבר לו אין כל לחץ תנועה בכביש 398 “ליברמן” המוביל להתנחלויות תקוע, נוקדים ובנותיהן הדרומיות יותר. לפני המלחמה יכלו הפלסטינים המגיעים מצפון הגדה להגיע ממחסום ואדי נאר (המחסום הדרומי המפריד בין צפון הגדה לדרומה) בדרכים מתפתלות ולהתחבר דרך הכבישים האלה לכביש 60 הדרומי לחברון ולדרום הגדה. לא עוד. הכניסות לכביש הזה מהיישובים הפלסטינים נחסמו בסלעים, קוביות בטון, מחסום-זרוע ולפעמים פשוט בערימות עפר מעליבות. הפלסטינים יכולים לעבור רק לבית לחם בכביש תחתי צר (מרקם חיים) ומשם לעבור בפקקי בית לחם כולה ולצאת מבית לחם דרך מחסום אחד ויחיד לצומת נשאש ומשם לדרום הגדה.
צילמנו כמה מהחסימות של היציאות והכניסות ליישובים הפלסטיניים על כבישי 398 ו-356 עד תקוע, ועל כביש 3157 מתקוע לאפרת. האחרון עובר בכביש הראשי בתוקוע הפלסטינית ויש בו עמדה של חיילים עם רובים שלופים ועוד שלוש עמדות שאינן מאוישות. בהמשך יש גם מחסום פתע שבודק משאיות והתור מתארך. אוטובוס מתנחלים מחולץ מהפקק וחונה ליד החיילים. רוני, כמאל ואני מעלים השערות לפשר המעשה. אולי כדי שלא ייפגעו מגורמים עוינים בפקק…
ביקור תנחומים בבית נ’ ושבעת ילדיה באל חאדר/פאתי אפרת דרום אחרי מות הבעל/האב ממחלת הסרטן. לא ראינו אותו הרבה, תמיד אמרו שהוא חולה ומאושפז. הוא כמובן לא תרם לפרנסת המשפחה.
היה עצוב, נ’, שאנו מעריצות, נראתה מודאגת מאוד מהעתיד: פרנסה, וצו ההריסה על הבית היפה ששיפצו לה מתנדבי עמותות, צו שעלול להתממש כל יום בהפתעה. ראינו את זה קורה בתקופה האחרונה בכל מקום. מבהיל.
בייחוד נראו מדוכאות חמש הבנות המקסימות – הגדולה בת 16. מה יהיה עתידן? ראינו תמונות משפחתיות, הבאנו כיבוד וכמאל הביא ג’ריקן שמן זית ושני שקי אורז. דיברנו בטלפון עם ח’, המייצג למעשה את עמותת AMOS ועוד עמותות והקבלן המבצע של השיפוץ. אולי יוכל לעזור. חייבים להשפיע על המינהל שלא להרוס את הבית. זה יהיה מעשה נבלה אכזרי ביותר. איך עושים את זה? אולי פונים לשר הביטחון? אבל מי יקשיב בימים אלה?
אל-ח'דר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
העיירה אל ח'דר נמצאת ממזרח לכביש 60 (כביש המנהרות) המוביל מירושלים לחברון. בעיירה שוכן מנזר סנט ג'ורג'. השם "אלח'דר" הוא כינויו בערבית של גאורגיוס הקדוש, אשר חי במאה השלישית לספירה. על פי המסורת, הסתתר גאורגיוס מפני הרומאים במערה אשר נמצאת עד היום בתחומי המנזר.
אל ח'דר המערבית היא בעיקרה אדמות חקלאיות שהופקעו לבניית התנחלויות גוש עציון. אדמות העיירה השתרעו בעבר על פני כ-22,000 דונם. כמה אלפים מהן הוכרזו כאדמות מדינה בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, ועליהן נבנו ההתנחלויות אפרת, נווה דניאל ואלעזר. לעיירה נותרו כ-8,000 דונם. בשנת 2006, נבנה קטע של גדר ההפרדה באורך של 3.5 קילומטר ממערב לאל-ח'דר. הגדר הותירה בצידה ה"פלסטיני" רק 2,600 דונם מאדמות אל-ח'דר ורוב אדמותיה החקלאיות של העיירה נותרו מעברה השני של הגדר והגישה אליהן מוגבלת. מחסום אל ח'דר שימש מעבר מבית לחם מערבה, לכביש 60. במקום התפתח שוק קטן. משני עברי החסימה היו תחנות מוניות. חברות מחסום ווטש דיווחו מן המעבר פעמים רבות. המחסום הוסר, וכיום יש מחסום קבוע בכניסה למנהרות של כביש 60 החדש. עם סלילת הכביש הוגבלה הנגישות של החקלאים לאדמותיהם באל ח'דר המערבית, אך נשארו שתי נקודות בהן יכלו לעלות על כביש 60 הישן ועל שבילים המתפתלים מהם. היום דרך אחת חסומה במעקה הכביש ובבולדרים והשנייה במחסום שער.הדרך היחידה לעלות לשטח היא ברגל או עם חמורים. את המכוניות יש להחנות או לחכות להסעה בצד השני של הכביש. כך מדי בוקר וערב. גם ילדים החיים באזור זה נאלצים לרדת במורד שביל עיזים לכביש הסואן, לחצותו ושם לעלות על ההסעה לבית ספר. חברותינו מדווחות מן האזור כולו.
-
ג'בל אל-מוכבר (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
שכונת ג'בל מוכאבר היא שכונה במזרח ירושלים, במקורה כפר ערבי שסופח לעיר. ג'בל מוכאבר ממוקמת על המורדות המזרחיים והצפוניים של הר אצל (או "ג'בל מוכאבר" בשמו הערבי), מיסודם של בני השבט הבדואי ערב א-סוואחרה. כיום נחשב הכפר מבחינה מוניציפלית לאחת משכונות העיר. בג'בל מוכבר חיים כ-30,000 תושבים על 1,010 דונם, התושבים סובלים מצפיפות והיעדר שטחי מגורים, ובשכונה ישנה תופעה של בנייה בלתי חוקית. בכפר חמש חמולות עיקריות המונות כמה מאות משפחות.
.בתי ג'בל מוכאבר עוטפים את הרכס מצפון וממזרח, לאורך תוואי אחד מיובלי נחל קדרון. בחלק המזרחי גובלים בתי הכפר בשכונת תלפיות מזרח היהודית. תושבי הכפר נחשבים לתושבי ירושלים, והם בעלי תעודות זהות כחולות ונהנים ממלוא זכויות האזרח בישראל, למעט זכות הבחירה לכנסת וקבלת דרכון ישראלי.
בימי המנדט הבריטי עברו בני השבט להתגורר במתחם ענק של שיכוני-קבע שזכה לשם א-סוואחרה, כאשר חלקו שממזרח לנחל קדרון כונה א-סוואחרה א-שרקייה (סוואחרה המזרחית) וחלקו המערבי – א-סוואחרה אל-ע'רבייה. גדר ההפרדה מפרידה כיום בין ג'בל מוכבר לבין א-סוואחרה א-שרקייה.
בחלקה הצפוני של השכונה החלה להיבנות בשנת 2005 שכונת יוקרה יהודית בשם נוף ציון. בשכונה תוכננו כ-400 יחידות דיור, מרכז מסחרי ובית מלון. אך באפריל 2025 בהוצגו להרחבתה. הדירות שווקו בעיקר לקהל הדתי בארצות הברית. לצד שכונת נוף ציון מקודמת תוכנית להקמת שכונת נוף זהב בשטחי המדינה בשכונת ג'בל מוכבר. גם בתוכנית זו מתוכננים אזורי מגורים ומלונות לתיירים, הוקצה מקום להקמת בית כנסת, אך לא להקמת מסגד.
בימי האינתיפאדה השנייה ואחריה היו כמה מתושבי השכונה מעורבים בפיגועי טרור:ב-6 במרץ 2008 הפיגוע בישיבת מרכז הרב בשכונת קריית-משה בירושלים, שבו נרצחו שמונה מתלמידי הישיבה; ב-18 בנובמבר 2014 פיגוע בבית כנסת "קהילת בני תורה" בעת תפילת שחרית בשכונת הר נוף בירושלים, תושב ג'בל מוכבר ביצע פיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב. המחבל נהג עם משאיתו אל תוך קבוצת צוערי בה"ד 1 בעת שירדו מאוטובוס בסמוך לארמון הנציב, לדברי ההיסטוריון והמזרחן ד"ר הלל כהן, בקרב הנהגת התנזים-פת"ח בשכונה שררו חילוקי דעות באשר לאופי פעולות ההתנגדות שתוכננו – בעוד גורם בכיר בשכונה התנגד לביצוע פיגועים נגד אזרחים, הרי שגורם בכיר פחות פעל ישירות מול מרוואן ברגותי והוציא אל הפועל פיגועי טרור.החל משנת 2020 הוגברה אכיפת חוק קמיניץ במזרח ירושלים, ועיריית ירושלים הגבירה מאוד את הריסות הבתים שנבנו בשכונה ללא היתר. רוב ההריסות מתבצעות בידי התושבים עצמם כדי להימנע מהעלויות הכספיות הגדולות הכרוכות בהריסה על ידי העירייה. משפחות רבות שביקשו דחייה בשל המצב הכלכליבמזרח העיר, נדחו על ידי הלשכה המשפטית בעיריית ירושלים ועל ידי בתי המשפט. בינואר ופברואר 2022 הפגינו תושבי ג'בל מוכאבר בכיכר ספרא נגד הרס הבתים בשכונה, אך בעקבות מלחמת 7 באוקטובר 2023 הואצו הריסות הבתים.
מעודכן לאוגוסט 2024להוסיף על ניתוק שכונת שיח' סאעד ועל ההריסות הרבות בימי מלחמת עזה 2024
-
מחסום נועמן / מזמוריה (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום נועמן/מזמוריה - ירושלים
המחסום נמצא על תוואי החומה, כחלק מ"עוטף ירושלים", בקטע הדרום-מזרחי שלו, ממזרח לצור באהר ואום טובא ולכפר הקטן נועמן, בדרך שהובילה לבית סאחור. מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופועל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי מזמוריה ומזרח ירושלים.
(מעודכן לאוקטובר 2018)
-
מחסום שיח' סעד (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.
המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.
מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם.
תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.
החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).
(מעודכן לנובמבר 2019)
Avital CFeb-27-2026ירושלים, שער שכם: קהל ממהר לתפילה
-







